רוח התקופה

המנהיג האהוב של צפון קוריאה, קים ז'ונג איל, הלך לבית עולמו לפני מספר ימים. האיש, שהנהיג פולחן אישיות להאדרת שמו ברחבי המדינה בה שלט, בוודאי היה אומר שדבריו אלה של דן כנר, על מנהיג  אחר, הם אמנם צעד בכיוון הנכון, אבל עדיין דרוש להם שיפור קל:

-=-

אחרי שצפיתי לראשונה בקטע, מיהרתי להתייעץ עם עמיתיי העורכים באתר "המדרון החלקלק" ולשאול האם לדעתם הדברים ראויים לפוסט במדרון. כצפוי, תשובתם היתה שלילית. למעשה, תשובתם היתה שלילית מסיבה טובה מאד. המדרון החלקלק עוסק בתיעוד אירועים קונקרטיים יותר. אנחנו מתעדים חקיקה לא דמוקרטית, תופעות של גזענות ואלימות, כפיה דתית, אפליה ועוד ועוד. הנאום שהושם בפיו של דן כנר אינו אף אחד מאלה, ועל כן אין מקומו במדרון החלקלק. אבל עם זאת, הנאום הזה, שמיטב הרפובליקות הדמוקרטיות העממיות בעולם היו יכולות להתהדר בשכמותו, הוא בהחלט נאום שמעיד על מצבה העגום של הדמוקרטיה הישראלית. רוח המפקד, הצייט-גייסט שנושב מלשכתו של בנימין נתניהו, קרם עור וגידים והתגלם בגופו של דן כנר. לא לעתים קרובות אנחנו זוכים להצצות מעוררות יראה שכאלה אל זרם התודעה של המנהיג האהוב.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.