לו רק ניתן

כשנולד לאדם ילד, משתנה עולמו. השינוי הזה הוא טוטאלי ומשפיע כמעט על כל היבטי חייו של אדם. אני לא מדבר כאן רק על השינוי באורחות חיי היומיום של ההורה (שינוי שהוא כמעט מובן מאליו, ואין הרבה מה לומר עליו), אלא על שינוי בנקודת המבט שממנה משקיף ההורה על העולם. פתאום נעלמים דברים מסויימים משדה הראייה של ההורה ומתחלפים בדברים שעד כה היו נסתרים מפניו, ולצד זאת מוטל פתאום אור חדש על דברים שההורה ראה גם בנקודת התצפית הישנה שלו וגם בזו החדשה. ולפעמים, ניתן לראות מנקודת המבט החדשה דברים שהיו גלויים לעין פעם, ועם הזמן נשתכחו מלב.

אחד הדברים שהשתנו בעקבות הולדתה של שירה הוא המוזיקה המושמעת בבית. אנחנו אמנם משתדלים להקפיד ששירה תשמע גם את המוזיקה שאנחנו אוהבים, אבל בכל זאת מתנגנת אצלנו יותר ויותר מוזיקה שקהל היעד המוצהר שלה  הוא ילדים קטנים. רובה של המוזיקה הזו מורכבת מקלאסיקות שאני כמובן מכיר, ומיעוטה משירים שמעולם לא שמעתי בעבר. וישנם גם פה ושם שירים ששמעתי כילד, ושכחתי מהם לגמרי. אחד מהם התחיל להתנגן אצלנו בבית לפני מספר שבועות, תוך שהוא מפעיל את בלוטות הנוסטלגיה שלי בצורה שאין בה שום היגיון, בהתחשב בעובדה שלא זכרתי כלל את דבר קיומו של השיר ושאני עדיין לא זוכר מהיכן אני מכיר אותו. כל שאני יודע הוא שאני מכיר אותו, למרות שאני לא חושב ששמעתי אותו ב-20 ומשהו השנים האחרונות.

-=-

ואם עוסקים כבר בחלומות, נסיים במנטרה הרגילה: מלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.