מלשכתו של הכס הקדוש נמסר כי הרגליו העמומים של הוד קדושתו אינם אלא ביטוייה המעשי של החובה שרואה לעצמו הוד קדושתו ללכת בנתיב שהתווה קודמו בתפקיד. אווה מריה.
לאחר הרצח במועדון הבר-נוער, התעוררו מעל במות שונות דיונים בשאלת הוצאתן מן הארון של דמויות ציבוריות, שנטייתן המינית היא בבחינת סוד גלוי. הויכוח, עד כמה שהבנתי אותו, היה בין הגורסים כי נטייתו המינית של אדם היא עניינו הפרטי וזכותו לשמור עליה בדל"ת אמותיו, לבין אלו הטוענים כי לא ניתן לנתק את הנטייה המינית מהשאלות הפוליטיות הכרוכות בה, וכי המאבק על זכויותיהם של חברי הקהילה הגאה גובר על זכותם של הומואים ולסביות מפורסמים להישאר בארון. אותם אלו המצדדים באאוטינג הפומבי זרקו לחלל האוויר שמות ורמזים לשמות של אנשים מוכרים, שידוע לכל (או, לפחות, שידוע ליודעי ח"ן) שהם הומואים או לסביות בארון, תוך שהם מביעים את כעסם על העובדה שאותם אנשים אינם רותמים את מעמדם הציבורי לשירותה של הקהילה הגאה.
נדמה לי שהצלחת מסע האאוטינג הפומבי לא היתה גדולה כפי שקיוו אלו שצידדו בו. זו, כנראה, הסיבה שמובילי הקמפיין החליטו שלא די בהוצאתם מהארון של סלבריטאים מקומיים, ושיש לעבור לתותחים הכבדים באמת, ולא להירתע מהעובדה שהארון ממנו יש להוציאם הוא ארון שבו הם נמצאים זה כמעט 500 שנה.
הכס הקדוש מבקש להבהיר כי האשמות שווא שקריות ונבזיות שנפוצו בחודשים האחרונים, על אף שאינן נוגעות להוד קדושתו עצמו, עשויות לגרום לאפיפיורים קודמים להתהפך בקברם. אווה מריה.
ותודה ליפתח
עמימות
דובר הוותיקן שמח להודיע כי הכס הקדוש יבלה את חופשת חג הסוכות במלון יוקרתי, וכי על כן לא תמסר ברכת חג בעלת ניחוחות הומו-אנטישמיים זו הפעם. קבלת הקהל בלשכתנו הקדושה תתחדש מיד לאחר שובו של הכס הקדוש מהנופש. אגדו-דו-דו.
צפו בסרטון הזה, שבו מפרט גל אוחובסקי מהי סיבה לגאווה לדידו:
עכשיו צפו גם בשני הסרטונים הבאים, בהם מפרטים אביעד קיסוס ואיתי פנקס סיבות לגאווה משלהם:
יש הבדלים גדולים בין הדברים שאותם רואים קיסוס ופנקס כסיבה לגאווה, ובין הדברים שאותם רואה אוחובסקי כסיבה לגאווה, ויש משהו מרגיז מאוד בדבריו של אוחובסקי.
קיסוס ופנקס מדברים על גאווה לנוכח פתיחות גוברת כלפי הומוסקסואלים, הן במישור אדם לחברו (כלומר, פתיחות ונכונות לקבל מצד הסביבה שבה הומוסקסואלים חיים) והן במישור שבין אדם למקום (כלומר, פעולות "פרו-הומואיות" שעושות רשויות שונות). הם מדברים על גאווה לנוכח הנכונות הגוברת של הומוסקסואלים לצאת מהארון ולנהל את חייהם בגלוי ובלי חשש. אלו סיבות טובות לחוש גאווה בעטיין. אוחובסקי אומר דבר אחר, שצריך למלא כל אדם שרואה עצמו כ"סובלני" בבושה.
לטעמו של אוחובסקי, סיבה לגאווה היא שלהיות הומו זה הרבה יותר טוב מלהיות סטרייט. למה? כי הומואים הם יותר מגניבים ויש להם גיי-בארים נפלאים בהלסינקי שבהם הם יפגשו המון חברים חדשים, בעוד שהטרוסקסואלים שיקלעו להלסינקי יאלצו להעביר את הלילה בחברת נערות כאלה שמשלמים להן כסף (נשמע מוכר?). אז מעבר לדוגמא הרדודה והשטחית שהוא בוחר, חשוב לשים לב לכך אוחובסקי חש גאווה כי הוא חושב שהוא יותר טוב ממני לא בגלל שהוא מוכשר יותר, יפה יותר, נחמד יותר או השד יודע מה, אלא בגלל שהוא הומו ואני סטרייט. אוחובסקי פונה כאן לקהל היעד שלו, ואומר לו "תרגישו טוב עם עצמכם! אתם הרבה יותר טובים מכל האחרים!". זו, חברים וחברות, תפיסה שבהעדר ביטוי טוב יותר, נכנה אותה "הטרופוביה". נכון, אמנם, שהומופוביה מציבה בפני הומוסקסואלים סכנות גדולות יותר מזו שמציבה ההטרופוביה בפני הטרוסקסואלים, אבל אין בכך כדי להכשיר את השרץ.
להגנתו של אוחובסקי אפשר, אולי, לטעון שבסרטון הזה הוא נראה כמי שכימיקלים שונים ומשונים משוטטים במחזור הדם שלו (חבר שהפנה אותי אל הסרטון אמר "הוא שיכור". אני טענתי "הוא מסטול". כמובן, אין האחד מוציא את השני). מצד שני, גם חנן פורת (להבדיל) היה מבוסם קמעא כששלף את ה"פורים שמח" הזכור לרע שלו. זה לא עזר לו, ובצדק זה לא עזר לו, לחמוק מביקורת ציבורית על העניין. גם לאוחובסקי זה לא צריך לעזור. ואפילו אם הוא מתבדח, לא כל בדיחה אפשר לספר בכל פורום.
אחד הנושאים שרזי ברקאי עסק בהם הבוקר (3.8.09) בתכניתו "מה בוער" בגלי צה"ל היתה הטענה שהתגובה נפוצה, אצל אנשים רבים, לרצח במועדון בנחמני 28 היא האשמה קולקטיבית של חרדים ודתיים באחריות למעשה. העניין הזה עלה גם בכמה דיונים מקוונים, בין היתר בטוקבקים לפוסט הזה של ענת פרי ב'גלוב' ולפוסט הזה של אביעד קדרון. דיונים (אם אפשר לקרוא להם ככה) דומים התנהלו גם בטוקבקים לסיקור האירוע באתרי החדשות השונים (Ynet, הארץ). יש לציין שבעוד שהידיעות החדשותיות עצמן לא עסקו בהאשמה ישירה של ציבור כזה או אחר, הרי שנכתבו להן לא מעט טוקבקים שמאשימים באופן מפורש את החרדים, כקבוצה, באחריות לרצח (אותי הפתיע לגלות שבאתר הארץ הופיעו טוקבקים כאלה הרבה יותר מהר אחרי פרסום הידיעה מאשר ב-Ynet) ולא מעט טוקבקים אחרים שיוצאים נגד ההאשמה הזו (וכמובן, לא מעט טוקבקים אחרים, שיוצאים נגד הומואים).
מה שמשותף לדיונים האלה, הן בפוסטים שהפניתי אליהם והן באתרי החדשות, הוא שנראה שהדיון בהאשמת המגזר החרדי התחיל דווקא בטוקבקים, ולא בידיעות או בפוסטים עצמם, ותחילתו היא במגיב הקורא שלא להטיח האשמות גורפות בקבוצות ובמגזרים שלמים. את הבסיס לקפיצה האוטומטית הזו מצאו לא מעט מהמגיבים בהתייחסות (בפוסט/ידיעה או בטוקבקים אחרים) לאמירות הומופוביות, שחלקן הן אמירות שטנה של ממש, של גדולי דור כמו שלמה בניזרי, אלי ישי או נסים זאב. לדעתי, ברוב המקרים ההתלהמות הזו היתה מיותרת לחלוטין, ושימשה בעצם בסיס להסטת הדיון מהנושא המרכזי לעבר מחוזות של "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך" (מי אמר "רצח רבין" ולא קיבל?).
הזיהוי של קבוצות מסויימות עם הסתה הומופובית הוא כל-כך מוחלט, עד שגם כאשר אף אחד לא מאשים את הקבוצות הללו (להבדיל מפיגורות ציבוריות המשתייכות לקבוצות אלו) באחריות לרצח, קופצים המגינים שלהם אוטומטית וצועקים "מי אמר שיש קשר? אל תסיתו!". התגובה האוטומטית הזו מתעלמת מהעובדה שבאזכורים של בניזרי, ישי או זאב אין אלמנט של הסתה. יש כאן הפניית אצבע מאשימה כלפי אנשים שלהתבטאויותיהם יש קשר (גם אם לא קשר ישיר של סיבה ותוצאה) לרצח ביום שבת. אנשים כמו נסים זאב, אלי ישי ודומיהם, שמצווחים מעל כל במה אפשרית ובאוזני כל מי שרק מוכן לשמוע, במשך שנים, שההומואים הם אנשים חולים (אלי ישי), גרועים מבהמות (נסים זאב), טמאים (אלי ישי מכה שנית), שיש להדביר אותם כשם שמדבירים מגיפות (שוב פעם נסים זאב) – באמת שלא יכולים לבוא בטענות כאשר אירוע נורא כמו זה של יום שבת, שעולה ממנו ריח חזק של פשע-שנאה, מתקשר אסוציאטיבית באופן אוטומטי לפועלם של אותם גדולי דור. אפילו אם לרצח בנחמני 28 אין קשר סיבתי ישיר לנסים זאב, הדה-לגיטימציה שזאב מנסה ליצור להומוסקסואליות פעלה את פעולתה. אפילו אם יסתבר שהרוצח לא מקבל הוראות מרבנים כאלה או אחרים, צריך לזכור שהתבטאויות שלהם, ובמיוחד בשים לב למעמדם הציבורי ולמשרות שהם אוחזים ואחזו בהם, נותנות לגיטימציה לתפיסה הזו של הומוסקסואליות כדבר רע, תפיסה שבמופע הקיצוני שלה מסתיימת בירי במועדון של בני נוער גאים.
זאב , ישי ובניזרי לא המציאו את ההומופוביה. ההומופוביה גם לא תמות איתם. אבל הם כמה מהדוברים הקולניים ביותר של ההומופוביה, וככאלה – הם מטרה פוטנציאלית ולגיטימית לחלוטין לכל אמירה אנטי-הומופובית שמישהו רוצה לומר. הרצח ביום שבת נותן, למרבה הצער, סיבה מספיק טובה לומר כמה אמירות אנטי-הומופוביות.
הגששים היו אומרים "אמריקה, וורסאנו, אמריקה" (ויש עוד). ומה נסים זאב היה אומר?
-=-
*שמואל א, פרק ח', פסוק כ'.
כיכר העיר