פורסם על ידי: רועי רוטמן | 20 במאי 2009

דמי אבטלה למתמחים

אחת ההצעות שנכנסו לחוק ההסדרים היא שמתמחים במשפטים שסיימו את התמחותם ולא עובדים בתקופה שבה הם לומדים לבחינות הלשכה לא יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה. אני מתלבט בקשר לעמדה שלי בעניין הזה, ואני רוצה להעלות את ההתלבטות שלי כאן.

נקודת המוצא שלי היא שיש הרבה אנשים שחותמים בלשכת האבטלה בלי שהם באמת מנסים למצוא עבודה דרך לשכת התעסוקה, ושצריך לראות מהו הצידוק לאבחן דווקא את המתמחים לשעבר מבין כולם. אני חושב שהנימוק לכך יהיה שהמתמחים לשעבר לא באמת מחפשים עבודה – לא דרך לשכת התעסוקה ולא בדרך אחרת. הרי כל מי שהיה, לפחות בשנים האחרונות, מתמחה שסיים את התמחותו וישב בבית ללמוד לבחינות הלשכה, יודע שהוא לא באמת חיפש עבודה בתקופה הזו. אני לא יוצא דופן בעניין הזה. בזמן שלמדתי, לא רציתי לעבוד, כי רציתי להקדיש 10-12 שעות ביום ללימודים ועוד 8-9 שעות לשינה. עכשיו, אני בהחלט יכול לראות את ההיגיון בקביעה שלפיה מי שלא באמת רוצה לעבוד, שיתכבד וימנע מלבקש שישלמו לו על זה (ועוד שהמדינה תשלם לו על זה).

מצד שני, המתמחים מצויים בסיטואציה מיוחדת. זה לא שהם עוזבים מקום עבודה כי התחשק להם לשבת בבית. הם לא יכולים להמשיך לעבוד כמתמחים, אבל הם עדיין לא יכולים לעבוד כעורכי דין. מה שנשאר להם, בהנחה שהם רוצים לעבוד, הוא לנסות ולמצוא עבודה שלא קשורה להשכלתם המשפטית. עכשיו, הם הרי לא מתכוונים לפתח קריירה בעבודה מזדמנת שכזו, והם ניצבים בפני שתי ברירות: להודות קבל עם, עדה ומעסיק פוטנציאלי, שהם מחפשים עבודה לשלושה-ארבעה חודשים ואז הם הולכים להיות עורכי-דין ולהתחיל לעבוד על המיליון הראשון, או שהם יכולים לשקר למעסיק הפוטנציאלי ולא ליידע אותו שהם בדרך להסמכה כעורכי דין, ושהם עובדים שאפשר לסמוך עליהם לטווח הארוך. מכיוון שאמירת האמת תוליך לכך שרוב המעסיקים לא ירצו להעסיק אותם, הרי שהם צריכים לבחור בין לשקר לבין לשבת בבית. ואם ככה, אז האם אפשר להאשים אותם על כך שהם מעדיפים שלא לעבוד בכלל? אם נוסיף לזה את העובדה שמתמחים שמסיימים התמחות לא זכאים לפיצויי פיטורין,  ושלשכת עורכי הדין מדברת על הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים (יוזמה מבורכת, אגב), אז נגיע למסקנה שהסיטואציה אפילו עוד יותר מורכבת.

אני יודע שאפשר לבוא ולומר "מה הם רוצים? שיבלעו את הצפרדע חודשיים-שלושה-ארבעה, ואז ילכו להיות עורכי-דין שמרוויחים המון כסף". זה טיעון שרק הטיעון של "מה הם רוצים? שיבקשו כסף מהאבא העשיר שלהם ששלח אותם ללמוד ברייכמן" עולה עליו ברמת הפופוליזם שלו. אלה טענות לא נכונות ברמה העובדתית. אני עורך דין כבר שלוש שנים והמיליון הראשון נראה רחוק ממני בדיוק כמו שהוא היה ביום שהשתחררתי מהצבא. ההורים שלי אמנם הצליחו לשלוח אותי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, אבל זה לא אומר שהם יכולים לפרנס אותי לנצח, או שזה לגיטימי לדרוש ממני להמשיך ולהיות תלוי בהם. אני לא מתלונן, אלא רק טוען שאין כל ערובה שמשכורת של עורך דין בשנים הראשונות לחייו המקצועיים תהיה משכורת שיכולה לפצות בצורה משביעת רצון על תקופת אבטלה חצי-כפויה של כמה חודשים בין סיום ההתמחות לבין תחילת העבודה כעורך דין. שימו לב, אגב, שאם אני אעבוד במשרה מכניסה מאוד במשך 5 שנים ואז אאבד את מקום עבודתי, אף אחד לא יגיד שאני לא זכאי לדמי אבטלה רק בגלל שהייתי יכול לחסוך במהלך חמש השנים האלה. להפך – המשמעות תהיה שדמי האבטלה שלי יהיו גבוהים יותר בהשוואה למי שעבד תמורת שכר שלא הותיר בידיו כל רזרבות לחיסכון. אותו דבר נכון גם לגבי פיצויי הפיטורין. ככה שהנקודה כאן אינה היכולת הפוטנציאלית שלי להתמודד עם האבטלה באמצעות הסתמכות על שכר העבר שלי או על מגדלים פורחים שאני בונה על יסוד השכר שאני יכול, אולי, להרוויח בעתיד.

ולסיום, גילוי נאות: אני באמת לא חתמתי בלשכת התעסוקה במהלך הלימודים לבחינות. התחלתי לחתום רק לאחר שעברתי את הבחינה בכתב והתחלתי לחפש עבודה ברצינות. הרגשתי שיש משהו דפוק בלבקש כסף מהמדינה, מהקופה הציבורית, כל עוד אני לא מתכוון בכלל לחפש עבודה. אבל אני לא חושב שיש בכך איזושהי אמירה על מה נכון ומה לא נכון לעשות (בוודאי שאין בכך אמירה על מה נכון ומה לא נכון לעשות בחקיקה בכלל ובחוק ההסדרים בפרט). יכול להיות שעשיתי בזמנו את הדבר הנכון, ויכול להיות שסתם הקרבתי נוחות כלכלית (יחסית, הכל יחסי) לטובת עקרונות לא מוצדקים.

ודבר אחרון – שלא ישתמע שאני חושב שאין מה להגיד על חוק ההסדרים חוץ מאשר העניין הזה של המתמחים. יש בהחלט מספיק בעיות חמורות יותר (חלקן נמצאות ממש באותה כתבה שאליה אני מפנה – הורדת מספר ימי הזכאות לדמי אבטלה, למשל). אבל לא צריך לדבר רק על הבעיות הגדולות.


Responses

  1. […] שנית, ניתן להניח שהרעיון הזה נועד כדי לחסוך למדינה כסף (ההנחה שלי היא שסכומי הבונוסים שמשלמת המדינה לעובדי שירות התעסוקה נמוכים יותר מהסכומים שהמדינה חוסכת בכך שהיא לא משלמת דמי אבטלה). אבל המדינה לא צריכה להתייחס לבעיית האבטלה כאל בעיה תקציבית בלבד, ולהשקיע את מרצה במציאת דרכים לצמצום הסכומים שהיא משלמת כדמי אבטלה (ועל המגמה של המדינה לנסות ולצמצם את ההוצאות שהיא מוציאה על דמי אבטלה כבר כתבתי כאן). […]

  2. […] של מתמחים במשפטים לדמי אבטלה, וזאת מאחר שכתבתי על כך פוסט בימיו הראשונים של הבלוג. הפוסט הזה הוא הפוסט שזוכה […]

  3. לדעתי צריך ועוד איך צריך לממן דמי אבטלה לעורכי דין הלומדים למבחני הלשכה! ומבחינתי זה בחלל חבל שסטודנטים בארץ לא מקבלים דמי אבטלה לאחר שפוטרו מעבודתם במהלך תקופת המבחנים לדוגמא- אני מבינה שזה עולם ורוד מאוד שבו סטודנטים כלל לא אמורים לעבוד אלא ללמוד אבל לא כולם רוצים לסיים תואר עם הלוואות של עשרות אלפי שקלים להחזיר. המדינה צריכה לדאוג לעתידה ע"י השקעה בסטודנטים!

  4. ייעוץ משפטי,

    נתחיל בפרוצדורה: כמו שאולי שמת לב, הקישור שצירפת לתגובתך הוסר. אני לא חובב גדול של קישורים מסחריים אצלי (בוודאי כאשר לא משלמים לי על זה).

    ולעניין המהות: אני לא בטוח שאני מסכים איתך. סטודנט יכול, בדרך כלל, לעבוד. הוא יכול לבחור שלא לעשות כן, כי לימודיו חשובים לו יותר. אבל זה לא בהכרח מצדיק סיוע מהמדינה (ויש לזכור שאם הוא סטודנט באוניברסיטה, את הסיוע שלו הוא קיבל באמצעות סבסוד לימודיו, ואני בטוח שיפתח יוכל להרחיב על כך). בנוסף, מי אמר שדאגה לעתיד היא השקעה בסטודנטים? יש אנשים שחושבים שישראל היא מדינה שיש בה עודף של אקדמאים (אני ביניהם – אני אקדמאי עודף שמסכים שיש אקדמאים עודפים), מה שיוצר מחסור בתחומים אחרים. סטף וורטהיימר, למשל, מדבר כבר שנים על זה שהתעשייה בישראל סובלת ממחסור בידיים עובדות, כי כולם לומדים להיות מנהלים.
    בנוסף, עודף האקדמאים בארץ יוצר זילות של התואר האקדמי. היום, שיעור גבוה מאוד מבני דורי מחזיקים בתואר אקדמי. יהיה מעניין לבדוק אם מדובר בשיעור הגבוה משיעור המחזיקים בתעודת בגרות בקרב בני דורם של הוריי. היום, 12 שנות לימוד שבסופן תעודת בגרות אינן שוות דבר בלי תואר ראשון. ולדעתי, לא ירחק היום שבו תואר ראשון לא יהיה שווה דבר בלי תואר שני.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: