פורסם על ידי: רועי רוטמן | 19 ביולי 2009

פוסט בונוס

מסתבר שעובד יעיל של שירות התעסוקה איננו עובד שמצליח למצוא תעסוקה למחוסרי העבודה שעל ענייניהם הוא מופקד, אלא עובד שמצליח לשלול זכאות לדמי אבטלה מאותם מחוסרי עבודה. הרעיון הזה הוא בעייתי, לדעתי, בכמה היבטים.

ראשית, נוצר כאן קונפליקט בין האינטרס של המובטל לבין האינטרס של עובדי שירות התעסוקה: זה מעוניין למצוא עבודה, ולאלה יש עכשיו אינטרס כלכלי אישי להפנות מחוסרי עבודה דווקא למקומות עבודה בלתי מתאימים, כדי לקבל תמריצים כספיים, שיכולים להגיע עד לשווי של 20% ממשכורותיהם. נכון שיש גם תמריץ כלכלי שמקבל עובד שירות התעסוקה על "השמה איכותית", אבל זו מוגדרת כמקרה שבו מחוסר עבודה הועסק במשרה שאליה הופנה ע"י שירות התעסוקה במשך לפחות שלושה חודשים. כלומר, האינטרס של עובדי התעסוקה הוא להפנות מחפשי עבודה למשרות שאינן מתאימות להם, על מנת שיימנעו מלקבלן (ובכך ירוויחו עובדי השירות בונוס על ביטול זכאות לדמי אבטלה) או על מנת שלא יחזיקו בהן מעמד יותר הרבה יותר מ-3 חודשים (אחרי שלושה חודשים עובד השירות מקבל את הבונוס, ואם המשרה מתפנה הוא יכול להציב בה מחפש עבודה חדש).

שנית, ניתן להניח שהרעיון הזה נועד כדי לחסוך למדינה כסף (ההנחה שלי היא שסכומי הבונוסים שמשלמת המדינה לעובדי שירות התעסוקה נמוכים יותר מהסכומים שהמדינה חוסכת בכך שהיא לא משלמת דמי אבטלה). אבל המדינה לא צריכה להתייחס לבעיית האבטלה כאל בעיה תקציבית בלבד, ולהשקיע את מרצה במציאת דרכים לצמצום הסכומים שהיא משלמת כדמי אבטלה (ועל המגמה של המדינה לנסות ולצמצם את ההוצאות שהיא מוציאה על דמי אבטלה כבר כתבתי כאן).

שלישית, יש לי בעיה עם עצם שיטת הבונוסים במגזר הציבורי. עובדי רשויות ציבוריות לא צריכים להיות מתוגמלים על פי מכסות. שכרם של שופטים לא צריך להיקבע על פי כמות פסקי הדין שהם נותנים, שכרם של פרקליטים לא צריך להיקבע על פי כמות ההרשעות שהשיגו, שכרם של פקחי חניה לא צריך להיקבע על פי כמות הדו"חות שרשמו, פקידי שומה לא צריכים לקבל נתח מכל העלמת מס שגילו. גם עובדי שירות התעסוקה לא צריכים לקבל תגמול בהתאם לסכומי הכסף שחסכו למדינה. שיטה כזו של תמריצים תביא את עובדי המגזר הציבורי להתרכז בהשגת יעדי-מכסות, גם במחיר של פגיעה בזכויותיהם של אזרחים. יתירה מכך – יש לי תחושה שפגיעה בזכויותיהם של אזרחים היא אינהרנטית לשיטת בונוסים כזו (אבל זו תחושת בטן שאין לי נתונים לבסס אותה עליהם).

הפוסט הזה הועלה במסגרת הפינה "עניין מקומם אחד בשבוע". בשבוע שעבר אמנם לא היה פוסט בפינה הזו, אבל אני כבר יכול להבטיח שיהיה עוד אחד בהמשך השבוע, כפיצוי.


Responses

  1. אני בטוח שבאירופה הקלאסית זה לא היה ככה. המחשבה שחייל אס אס, למשל, יקבל את משכורתו בהתאם למספר מחנות הריכוז בהם הוא יכול לבקר במהלך מספר ימים, נראה לי הגיונית. וגם לא נראה לי הומני במיוחד שבחבילת סוף השבוע, בה נדרש החייל לבקר בשבעה מחנות ריכוז בשלושה ימים, לא מקציבים לו ולו אחר צהרים לקניות.

    • אתה מתכוון לומר "לא מקציבים לו ולו אחר צהריים לבזיזות".

  2. […] אמנם בשבוע שעבר לא התרגזתי על שום דבר, אבל השבוע זו כבר פעם שניה שאני מתקומם. מעכשיו ננסה לשמור על תדירות. אני בטוח שיהיה על מה […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: