פורסם על ידי: רועי רוטמן | 25 בנובמבר 2009

הליכה בדד

מועדון הכדורגל של ליברפול הודח אמש מליגת האלופות. כאוהד יונייטד, הדבר כמובן לא מעציב אותי יותר מדי. למעשה, מה שקורה לליברפול העונה אפילו די מענג אותי. אבל אוהדי ליברפול הם עניין אחר. עד כמה שאני שמח לאידה של קבוצתם, אינני שמח לאידם שלהם. הבלוג, אם כן, מקדיש את הקטע הבא לכל אותם מסכנים שמוצאים את עצמם בליברפול, לבד.


Responses

  1. הפתעתי את עצמי אתמול כשלא חשתי רגשות שמחה עם ההדחה של ליברפול. אולי נוצרה אצלי אמפתיה קלה למרסיסיידרס בזמן ביקורי לפני חודשיים בעיר. צריך לעשות עם עצמי בדק בית רציני.

  2. ההדחה של ליברפול משמחת. אבל גם אוהדי ליברפול הם בני אדם, ומצווה עלינו להפגין מעט אמפתיה. כמובן, מזה לא משתמע שמותר לליברפול להתחיל לזכות בתארים.

  3. "גם אוהדי ליברפול הם בני אדם"?
    לא ציפיתי ממך לכאלה הכללות חסרות אחריות.

  4. כדי לאזן, הרי הכללה רבת אחריות: "כל אוהדי ארסנל הם צפרדעים צרפתיות".

  5. […] אוהדיה של ליברפול שרים לקבוצתם את השיר (המחורבן) You'll Never Walk Alone. אנשים שהיו באנפילד נשבעים שאין הרבה דברים מרשימים כמו שאגת השיר הזה, כשהיא עולה מיציעי ה"קופ". לאה גולדברג, כך נראה, אינה מתרשמת. בשירה היפה "את תלכי בשדה", חוזה לאה גולדברג את השבר הקשה שאליו תקלע ליברפול למעלה מחמישים שנה לאחר כתיבת השיר, ואומרת לקבוצה: "את תלכי בשדה, לבדך". […]

  6. […] את המשחק הזה אני אזכור גם בעוד 30 שנה. את הניצחון על הסיטי במשחק מגן הקהילה בתחילת העונה אני כנראה אשכח עוד שלושה חודשים. במקום להתעצב יותר מדי על ההפסד הזה, מוטב אולי שאזכור שיש אוהדים אומללים ממני. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: