פורסם על ידי: רועי רוטמן | 8 בדצמבר 2009

שירים חורגים

אמנים גדולים יוצרים שירים יפים, שמקומם בהיכל התהילה מובטח. לעתים הם אפילו יוצרים מספר רב של שירים כאלה. ולעתים, השירים האלה מטילים צל כבד על שירים אחרים של אותם אמנים, שנותרים בצד, נשכחים. בפוסט הזה נזכיר את האחים החורגים של הלהיטים הגדולים.

-=-

אי שם באמצע שנות ה-90' (אם אני לא טועה) ערכה גלי-צה"ל מצעד של כל שירי הביטלס. במשך כמה שבועות הושמעו כל אלבומי הלהקה בסדר כרונולוגי, והמאזינים נתבקשו למלא טפסי הצבעה שפורסמו בעיתון (נדמה לי שזה היה "ידיעות אחרונות") ולשלוח אותם (בדואר!) למערכת גל"צ. שיאו של המצעד היה, כמובן, במרתון רב שעות ששודר באחת השבתות, ושבו הושמעו 50 השירים שנבחרו לאהובים ביותר על ידי ציבור המאזינים. במהלך אחת משעות השידור, נעצרה ההתקדמות האיטית אל עבר המקום הראשון לטובת השמעתם של חמשת השירים שקיבלו את מספר הקולות הנמוך ביותר. שיר שאני די מסמפט, Hey Bulldog, הצליח להשתחל לרשימה הזו. השיר, אגב, הוא אח חורג במובן נוסף: למרות שהוא כלול באלבום הפסקול של הסרט Yellow Submarine, בסרט עצמו, כפי שהוקרן במקור, השיר לא נשמע.

-=-

אלבומה השלישי של להקת כוורת, "צפוף באוזן" הוא אלבום שונה מאוד משני האלבומים הראשונים. במובן מסויים הוא עצמו אח חורג שאפילו לא זכה לשם המשפחה "פוגי", שהופיע בשמותיהם של שני אלבומיה הראשונים של כוורת. האלבום הזה הוא אלבום של להקה, ולא אלבום של "דני סנדרסון וחברים", וניתן בו חופש ביטוי גדול הרבה יותר לחברי הלהקה שחסו באלבומים הקודמים בצילו של הג'ינג'י הקטן. האלבום, כך נדמה לי, לא זכה להכרה שהוא ראוי לה, ולהוציא מספר שירים שזכו להצלחה יחסית ("היא כל-כך יפה", "גולית", "מדינה קטנה" ו"שיעור מולדת" – זה האחרון לא באמת נתפס בדרך כלל, לדעתי, כשיר של כוורת) לא הותיר רושם (בוודאי שלא כאלבום). האלבום כלל גם שיר שפשוט מזמין שיכללו אותו ברשימת אחים חורגים, הלא הוא "שיר הטמבל" (ואורי קציר כתב עליו פוסט יפה ומעניין). אבל דווקא באלבום לא סנדרסוני, מצווה לבחור בשיר של סנדרסון (אחד מהשניים היחידים באלבום כולו שסנדרסון חתום עליהם לבדו). אם תרצו, האח החורג של האח החורג.

-=-

ב-1994 הוציאו ה-Red Hot Chili Peppers את האלבום One Hot Minute. האלבום בא אחרי ההצלחה האדירה של Blood Sugar Sex Magik (שהוא אלבום ששני רק ל-Abbey Road ברשימת האלבומים האהובים עלי), וכבר כאן הוא נכנס לעמדת אנדרדוג. אחד השירים באלבום, Tearjerker, הוא שיר מאוד לא אופייני, לא ללהקה ולא לאלבום. זו בלדת רוק קיטשית וכשמה – סוחטת דמעות. תמיד חשבתי ששמו של השיר הוא מעין קריצה של חברי הלהקה לחריגות של השיר הזה ברפרטואר שלה, ורק בעת כתיבת הפוסט למדתי שהשיר נכתב בעקבות התאבדותו של קורט קוביין.

-=-

לפעמים, האח החורג הוא ממזר שלא זוכה אפילו לשאת את שמו של אביו. במרץ 1958 התאספו חמישה נגני ג'אז ידועי שם באולפן והקליטו עבור חברת Blue Note סשן מוצלח מאוד. החמישה היו הפסנתרן האנק ג'ונס, הבאסיסט סאם ג'ונס (אין קשר משפחתי), המתופף ארט בלייקי, נגן האלטו-סקסופון קאנונבול אדרלי והחצוצרן מיילס דייויס. דייויס היה הכוכב הגדול בין החמישה, אבל מסיבה כלשהי, כשההקלטות יצאו על גבי התקליט המופתי Something Else, נרשם שמו של דייויס כאחד מנגני הליווי, והקרדיט להנהגת הקבוצה ניתן לאדרלי. ישנן סברות שאומרות שדייויס היה מחוייב בחוזה לחברת תקליטים אחרת, מה שמנע ממנו לתת את שמו כנגן מוביל לתקליט. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, האזנה לתקליט מגלה כי רוחו של דייויס שורה עליו. הדבר בולט במיוחד ברצועה הפותחת את האלבום, Autumn Leaves. הקטע נשמע כמו קטע של דייויס לכל דבר, אבל בדברי ימי העולם תמיד יהיה זה אדרלי שיזכה לקרדיט הרשמי.

-=-

ולסיום, האח החורג הוא, מפעם לפעם, כזה שאינו מסב גאווה גדולה למשפחה. אולי הוא מצורע, אולי מפגר ואולי סתם פושטק. במקרים כאלה, מנסה אבי המשפחה להצניע את קיומה של הכבשה השחורה הזו, ומוחק את שמה מעטיפת האלבום. אבל אלו שנשארים עד סופו של האלבום מופתעים לפתע לגלות אותו, אורב בקצה הרצועה האחרונה ומצפה לאותם תמימים שלא שולפים את הדיסק מהמערכת מיד עם סיום השיר הרשמי האחרון. השיר הבא הוא פושטק כזה, שמתחבא לו בסוף האלבום היפה של יוני רכטר ועלי מוהר, "מחשבות ואפשרויות" (השיר הזה הוא באמת בנו החורג של מוהר, אגב: זה השיר היחיד באלבום שאת מילותיו לא הוא כתב).


Responses

  1. צוללת צהובה – השיר דווקא כן מופיע
    הבת שלי, בת 3, אוהבת מאוד את הצוללת הצהובה (כבר למעלה משנה)
    וכשהיא אוהבת משהו אז צופים בו בלי סוף
    היא אמנם מעדיפה את השירים LSD וlove love love אבל בהחלט מגיעים גם לשיר הנ"ל

    והנה אפילו קליפ מהסרט ביו טיוב

    אין לי כמובן את הדיוידי המקורי של הסרט (קלטת וידאו\סרט 8 ממ?) אלא רק הורדה מאתר כלשהו, אבל לא נראה שזה עבר עריכה משנית.

  2. ועכשיו אבא,
    Yellow Submarine הופץ, עד כמה שאני יודע, בכמה גרסאות. רק באחת מהן, זו שהופצה לבתי קולנוע באירופה, השיר נכלל. בגרסאות שהופצו בשאר העולם, לרבות ישראל, Hey Bulldog לא הופיע. ב-1999 חברת אפל (חברת התקליטים של הביטלס, לא חברת המחשבים של סטיב ג'ובס) החליטה שהגיע הזמן לחתוך עוד קופון, והוציאה גרסה מחודשת ואחידה של הסרט. בגרסה הזו השיר כלול.
    בפוסט קודם, שאליו הפניתי בגוף הפוסט הזה, סיפרתי קצת על חוויית הצפיה הראשונה שלי בסרט. שתי ההקרנות שראיתי לא כללו את Hey Bulldog. גם קלטת הוידאו של הסרט שרכשתי בלונדון בטיול בר המצווה שלי, ושהיא זו שהעניקה לי את עיקר שעות הצפייה בסרט השיר לא מופיע. מבחינתי, די בכך.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: