פורסם על ידי: רועי רוטמן | 23 בדצמבר 2009

תעודת פטירה

לפעמים, אפילו עז יכולה ללמד אותך דבר או שניים. יעל רגב מסבירה לנו בפוסט מעניין שהאטימולוגיה העממית המקובלת, לפיה ניתן לייחס את המילה "נפטר" רק ליהודי (שהרי רק יהודי נפטר במותו מעולן של תורה ומצוות), ואילו על גוי ניתן להגיד רק שהוא "מת", אינה אלא אגדה אורבנית. עד כאן הכל בסדר. מה שעורר את יצר הווכחנות שלי היתה הטענה של רגב לפיה מאחורי האטימולוגיה העממית הזו מסתתרת גזענות במסווה. כאן נדמה לי שיש מקום להתפלמס: אני לא חושב שיש כאן שאלה של גזענות, ואנסה להסביר את עמדתי.

עקרונית, אני לא חושב שיש בעיה עם ייחודן של מילים מסויימות לתיאורם של אנשים המשתייכים לקבוצות מסוימות. במישור הכללי ביותר, אני חייב הרי שתהיה לי מילה כמו "יהודים", למשל, כדי לתאר את מי שמשתייכים לקבוצה המסויימת של בני דת משה. אפשר, אולי, לטעון שעצם השימוש במילה "יהודים" הוא גזעני, שהרי גם מי שאינם יהודים הם בני אדם, ועל כן אין צורך בהבחנות מילוליות. אולם נראה לי די ברור שהטענה הזו היא מופרכת, ואני לא חושב שיש טעם להתעכב עליה יותר מדי. נעבור, אם כן, למלים שאינן שמות של קבוצות ונראה מה קורה שם.

עלייה לרגל היא עניין מרכזי בדתות רבות. יהודים עולים לרגל לירושלים (גם אם המשמעות המקורית של העליה הזו לרגל אינה רלוונטית בימינו), לקברו של רבי נחמן מברסלב ואם הם מועמדים לראשות ממשלה – גם לביתו של הרב עובדיה יוסף. נוצרים עולים לרגל אף הם, לארץ הקודש או לרומא, למשל. מסלמים עולים לרגל למכה. לעתים, אנחנו נותנים שמות נפרדים לכל קבוצת עולי רגל שכזו. היהודים, לרוב, ישמרו על הכינוי "עולים לרגל". הנוצרים יהפכו ל"צליינים". העלייה לרגל של המסלמי למכה תכונה "חג'" או "עמרה" (תלוי במועד שבו היא מתבצעת), ואם היא אינה לאתרים הקדושים במכה היא תכונה " זיארה". מסלמי לעולם לא יגיד על שכנו הנוצרי שהשתתף במסע צליינות לוותיקן שהוא "עשה חג'". האם ההבחנות המילוליות האלה מצביעות על גזענות? אני לא בטוח.

צליין נח ברומא

דוגמא נוספת, שמבחינה נושאית מתקרבת מעט לפטירה, היא "בר מצווה". ביום הולדתו השלושה-עשר, מקבל על עצמו הילד היהודי הגנרי את עולן של תורה ומצוות, והופך אחראי לקיומן. בכך, הופך הילד היהודי הגנרי הזה ל"בר-מצווה" (יש לשים לב לכך שהמונח "בר-מצווה" מתייחס למעשה לילד, ולא לחגיגה). כלומר, ילד יהודי בן 13 הוא "בר-מצווה"; ילד גוי בן 13 הוא "בן 13". האם יש בכך גזענות? שוב, אני לא בטוח.

כאן מתבקשת השאלה: אם אנחנו נותנים שם לכניסתו של יהודי תחת עולן של התורה היהודית והמצוות היהודיות, מדוע זה לא ניתן גם שם לאירוע שבו פג תוקפו של עול זה? ומה זה משנה אם מי שהמציא את השם הזה מת לפני 1,700 שנה או שהוא בן דורנו? לדעתי, אין לכך משמעות. בוודאי שאין בכך ניחוחות גזעניים.


Responses

  1. טענת הגזענות נטענה גם ע"H רו הכהן במאמר בהארץ שיעל קישרה אליו.

    אני חושב שמה שאומעד מאחוריה היא שהשימוש במושגים האלה הופך את המוות של אדם יהודי למשהו יותר מיוחד. בעוד שגוי מת כמו כלב, או כמו כל חיה אחרת, יהודי לא סתם מת – למוות שלו יש משמעות, הוא נפטר מהמצוות. כלומר, כמו שרק לחיים של יהודי יש משמעות (קיום המצוות) ככה גם למוות שלו יש משמעות נשגבת מעבר למיתה הגשמית שמשותפת לאדם ולחיות.

    אגב, גם לילד גוי יש תהליך של התבגרות וקבלת מחויבות של כניסה לחיי המבוגרים. אנחנו עדיין לא חושבים שצריך לציין את הפטירה מהמחויבות הזאת כשהוא מת.

  2. אני אסביר את טענתי – יש סיבה להבדל בין "בר מצווה" ל"בן 13". "יהודי" ו"מוסלמי" אינן מילות גנאי אלא מילות שונות לשני מושגים שונים. לעומתן, האבחנה בין "נפטר" ל"מת" – שתי מילים זהות לגמרי, אלא שהראשונה נשמעת מעודנת יותר – הינה חסרת ביסוס לחלוטין מבחינה היסטורית ולשונית, ונולדה כנראה מהשקפת עולם מסוימת. כך גם הטוקבקים המתקנים בעניין ברוב הכתבות מסבירים בגסות ש"רק גויים וכלבים מתים". זה צורם ומכוער בעיניי.
    איכשהו הרבה אנשים, ביניהם טובים וחברים, נפלו בפח ה"נפטר מעול מצוות" למרות שהשקפותיהם בעניין שונות. ובכל זאת, סביר להניח שההבדלה הזו במקור לא נולדה מכוונות טובות.

  3. עוד יחשבו שאתה נוצרי🙂 חוצפן שכמוך שוכב על רצפת כנסייה

  4. אחת שיודעת,
    כנראה שאדם שרואה בעליה לרגל לרומא מצווה דתית לא חייב להיות נוצרי.

  5. יעל,
    אני מסכים שאפשר להשתמש בהבחנה הזו שימוש גזעני. יכול להיות שהעובדה שאני נמנע מקריאת טוקבקים בויינט (אלא אם כן נוצרת ציפייה שהם יהיו מצחיקים) היא שמביאה לכך שאני לא נתקלתי בשימושים הגזעניים האלה. אבל השאלה כאן היא האם יש בעובדה שאנשים מסויימים עושים שימוש גזעני במילה מסויימת בכדי להכתים את כל האנשים שעושים שימוש במילה הזו. כשאני חושב על האטימולוגיה השגויה הזו של "נפטר", אני לא חושב על עליונות כלשהי של העם היהודי. אני חושב עליה כעל צורה אחרת להגיד "משורה ישחרר רק המוות".
    לעניין בר המצווה – כמובן שיש סיבה להבדל. היא בדיוק אותה סיבה להבדל שאנשים חושבים שיש בין "נפטר" לבין "מת". כשיהודי מגיע לגיל 13 אנחנו אומרים שהוא "בר מצווה", וכשיהודי מגיע לקבורות אנחנו אומרים שהוא נפטר מעולן של אותן מצוות. אני לא מבין את ההבדל.

  6. כמובן שיש בשימוש גזעני להכתים מילה. אין שום דבר אינהרנטי במילות גנאי, לרוב, שהוא שלילי, זה השימוש. המילה Nigger היא פוגענית לא בכלל המשמעות שלה (שהיא פשוט אדם שחור) אלא בגלל הגזענות של אלה שהשתמשו בה.
    לפני כמה זמן השתתפתי בדיון באיזה פורום שמישהו פרסם תמונה של דגל עם אבטיח במרכזו, וכתובית "זה יהיה הדגל של אמריקה אם אובמה יבחר". על פניו, אין שום דבר גזעני בשיוך הזה, אלא אם אתה מכיר את הסטריאוטיפ הגזעני של השחור הדרומי, העצלן ואוכל האבטיחים.

    ועל זה נאמר: http://youtu.be/x2DxyAGzGxM

  7. אבנר, שים לב שכאן אין שום ביטוי גזעני. אף אחד לא טוען שנפטר או מת זה ביטוי גזעני. הטענה היא שהטענה (הלא נכונה) שבעברית אומרים נפטר רק על יהודים היא גזענית. כלומר מי שהמציא אותה עשה את זה מטעמים גזעניים. רועי טוען שזה שהוא חושב שהטענה נכונה, לא הופך אותו לגזען.

  8. אבנר,
    יש משהו במה שאתה אומר. לכן, ולפני שהכתם הגזעני יתקבע, אני עושה את מה שמומלץ לעשות בקטע שהפנית אותנו אליו: אני עושה re-claim לאטימולוגיה הזו. בעיני יש בה היגיון זהה לזה שבביטוי "בר-מצווה", היא חמודה (גם אם אינה נכונה פורמלית) ואין בה שמץ של גזענות.

    ספלינטור,
    אני לא טוען שאני חושב שהטענה נכונה. יעל הוכיחה, באותות ובמופתים, שהאטימולוגיה הזו אינה נכונה. אני טוען שיש כאן את הסלנג של האטימולוגיות, אם אפשר לומר את זה ככה. מתפתחת כאן אטימולוגיה חדשה (אני משתמש הרבה במילה "אטימולוגיה". אבנר – השימוש שלי נכון?), והשאלה שאני שואל את עצמי היא האם בה כשלעצמה יש משהו גזעני, או שהגזענות "מוזרקת" לתוכה על ידי השימוש הגזעני שאנשים רעים משתמשים בה. ככל שמדובר בהזרקה שכזו, אז כמו שאמרתי לאבנר – אני מנסה לעשות re-claim.

  9. אי אפשר להכתים את כל מי שעושה שימוש באבחנה, כי כיום רבים טועים לחשוב שזו עברית נכונה ומושג המעוגן במקורות (ואת התפיסה הזו אני מנסה לבער). אבל – האבחנה הזו נולדה מתיישהו, וספק אם היא נולדה מכוונות טובות. עם אמירת "נפטר מעול מצוות" על יהודי אין לי בעיה, הבעיה היא באיסור השימוש במילה "נפטר" והחלפתו בהכרח במילה שנתפסת כפחות מעודנת (בסופו של דבר, לאוזן נשמע מכובד יותר לומר "נפטר" מ"מת") על כל מי שאינו יהודי – מוסלמים, נוצרים, בודהיסטים, וכמו שחלק מהמתקנים אוהבים לציין, כלבים ושאר בעלי חיים.

  10. כמובן, על החלת התיקון על כלבים ושאר בעלי חיים אין צורך להכביר מלים. אפול למלכודת גודווין ואזכיר שלטים בסגנון "אין כניסה ליהודים וכלבים". לא אזכיר איפה היו השלטים האלה, ואז אולי לא ישימו לב שנפלתי למלכודת גודווין.
    אבל על ייחוס מלה "מכובדת" יותר ליהודי לא ממש מפריע לי, בעיקר מכיוון שהיא באה לציין משהו שהוא מעבר למוות עצמו. האטימולוגיה השגויה של "נפטר" אינה, למעשה "נפטר מעולן של תורה ומצוות", אלא (וזה הבדל גדול) "-מת- ובכך נפטר מעולן של תורה ומצוות". כלומר, "מת" ו"נפטר" הם למעשה שני דברים שונים, והרי אין לנו בעיה לתת שמות שונים לדברים שונים.
    אגב, אחד הדברים המוזרים בויכוח (המעניין) הזה, מבחינתי, הוא שאני מגן על זכותי לעשות שימוש בביטוי שגוי, תוך שאני טוען שאין בעיה עם הגדרת השגיאה כ"לא שגיאה". המשפטן שבי תוהה האם גם שפה אינה מבצר שיש לכבשו בעזרת מילונים.

  11. יעל, מה שמפריע לי בכל הדיון הזה זה למה "לאוזן נשמע מכובד יותר לומר נפטר ממת"? הרי אין במילה נפטר משהו באמת יותר מכובד ממת – זה רק מה שהתרגלנו אליו, אולי בעקבות ההבחנה השגויה הזאת…

  12. הנה למדתי משהו… גם אני תמיד סברתי שיש בזה ניחוח גזעני, אבל עכשיו, משהוסבר לי שהמילה נפטר מתייחסת לעולן של מצוות אז נרגעתי. וזה גם אומר עלינו החילוניים, שכולנו כבר נפטרנו… הלא כן? ברוך זיכרוננו לברכה. (זלי"נו…)

  13. אבל זו הפואנטה שלי – אין בין "נפטר" ל"עול מצוות" דבר וחצי דבר. זו המצאה חסרת ביסוס, אלא אם אתה כותב את זה כ"פלוני נפטר מעול מצוות בשל התקף לב חמור", למשל.
    ושוב, אתה יכול לעשות שימוש במילה כפי רצונך. זו מדינה חופשית. עם זאת, בעוד אין לי בעיה בשימוש "נפטר מעול מצוות", האבחנה בין מת למת יש בה בעיניי טעם לפגם, ואני קובלת על כך שמתרצים את זה באיצטלה דתית, שהרי אין כזו – האבחנה אינה מופיעה במקורות, והביטוי "נפטר מעול מצוות" גם אינו מופיע במקורות.

  14. אולי הבעיה טמונה בהגדרת ההבחנה שיהודים עורכים באופן אוטומטי ובלתי מודע בין "נפטר" ל"מת" כגזענות. נדמה לי שגזענות זו לא המילה הנכונה כאן, אלא שובניזם (במובן המקורי של המילה). במובן הזה, ההבחנה השפתית הזו היא רק דוגמא אחת מיני רבות לשובניזם היהודי, שבעיניי מהווה את אחת הדוגמאות הקיצוניות ביותר לשובניזם על רקע לאומי/גזעי/דתי וכו'.

  15. הקשבתי כאן כמיטב יכולתי, עברתי להקשיב גם באורגינל, בכתבה המקורית של יעל, ואחרי הכל ואחרי שגם ישנתי על זה בלילה אני נאלצת להודות שוב.
    כן, אין כמונו היהודים לגזענות… ואם אנחנו התחלנו או הם? לא ברור, זה ביצה ותרנגולת קלאסי.

  16. אני חושבת שזה תלוי במשמעות האמיתית שמייחס האומר למילה מת או נפטר. לדוגמא אם אתה אומר על אבא שלך אח שלך "נפטר" אבל על בן אדם שאתה מזלזל בו (ולא משנה מאילו סיבות) אתה אומר "מת" הרי שאתה עושה אבחנה של פחות ערך מת ובעל ערך נפטר וכאן יש אי סובלנות, וגזענות. הרי שמת זה לא מילה גסה וניתן להגיד גם על חולה בבית חולים החולה מת. אני אומרת נפטר ומת גם על יהודים גם על נוצרים וגם על מוסלמים. האבחנה שמת זוהי המילה העובדתית מוות קליני, מוות מוחי וכד'. נפטר זה כאשר אנו לא רוצים להגיד את המילה המפורשת בגלל הקונטציה הלא נעימה והמשמעות של המוות. גם לנוצרים וגם למוסלמים וגם ליהודים יש תעודת פטירה ולא תעודת מוות. בסך הכל מדובר על מצב רפואי בו האדם לא נושם, לא חושב לא מרגיש, ליבו לא דופק ואם מחברים אותו ל-EEG רואים שאין פעילות בגלי המוח. לנוצרים גם יש מילים אלגנטיות למת (perish, demise, passed away). אם מתייחסים לפטירה כאל היפטרות מעול מצוות ורוצים להתפלפל ולדייק, והמילה מת לגוי נשמעת גזענית אפשר להגיד הלך לעולמו, אפשר להגיד עבר לעולם שכולו טוב (שכן הנוצרים וגם אנחנו מאמינים בגן עדן). לדעתי מילה מרושעת באמת למת זה "התפגר" וזה באמת גזעני, כי המילה התפגר אינה הולמת והיא בעצם (הפך לנבלה).


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: