פורסם על ידי: רועי רוטמן | 14 בינואר 2010

קפה עם ייסורי מצפון

אני מאוד אוהב קפה. אשתי, ממש כמו דמותה של רבקה מיכאלי במערכון המופלא "רבע עוף או בורקס", יודעת שממש כמו דמותו של יוסי בנאי באותו מערכון, אני אינני יכול לסיים ארוחה בלי קפה ועוגה מתוקה לקינוח. אני משתדל להקפיד על איכותו של הקפה שאני מכניס לפי, ונוטה להיות מאוד לא סלחן כלפי צורות נחותות של המשקה. כך למשל, מי מחבריי שיספר לי כי יצא לדייט במקום המגיש לאורחיו נס-על-חלב יזכה ממני לקיתונות של בוז. דוגמא נוספת ניתן לראות בהשקפתי לגבי רשתות "קפה הלל" או "ארומה", שהמחישו לי שעשרה קבין של קפה ירדו לעולם, וירושלים לא נטלה אפילו לא אחד. מבחינתי, מה שמגישים בארומה אינו "קפה", ממש כשם שמה שמגישים במקדונלד'ס אינו "המבורגר". ארומה, מבחינתי, היא שיקוץ-חלש-גדול-נטול-על-חלב-סויה, והזמנת המשקאות החמים המוגשים שם היא אקט בלתי-מוסרי, שלא ברור לי איך אנשים שביצעו אותו מצליחים לישון בלילה בשקט או להביט בדמותם בראי.

-=-

לפני מספר ימים, דיוושתי לי על אופניי בדרכי מהעבודה הביתה. בצומת הרחובות אבן-גבירול ונורדאו התחלף הרמזור לאדום, ואני נאלצתי להמתין על שפת המדרכה. לידי עמדו שתי נערות, וניהלו ביניהן שיחה באנגלית אמריקאית לעילא ולעילא. בהיותי אדם מנומס, לא האזנתי להן. אחרי כ-30 שניות, פנתה אלי אחת מהן ונקשרה בינינו השיחה הבאה:

נערה א' (בעברית אנגלוסקסית): "סליחה, אתה אולי יכול להגיד או את האות אל"ף או את האות בי"ת?"

רועי: "סליחה?"

נערה א': "האות אל"ף או האות בי"ת. תגיד את אחת מהן. לא משנה איזו."

רועי: "אה…, אל"ף!"

נערה ב' (בעברית צברית ובארשת של ניצחון): "הא! הולכים לארומה! בואי".

-=-

בית קפה שאני דווקא מאוד ממליץ עליו הוא אילן'ס. כמו שכבר כתבתי פעם, אני פוקד לעתים תכופות את הסניף שבאבן-גבירול, וגם מקפיד לרכוש בו קפה למכונת האספרסו הביתית שלי. באילן'ס יודעים לא רק לעשות קפה כמו שצריך, אלא גם לחלוק עמי את הבוז לתועבות כמו קפה נמס. בעבר, היה אפילו שלט על הדלת שהודיע באותיות של קידוש לבנה שהמקום אינו מוכר קפה נמס, אלא רק קפה. אחד מהמלצרים, כך דיווח לי לפני כמה חודשים יפתח, נתקל בלקוח שביקש להזמין נס-קפה והחל להסתובב בבית הקפה ולשאול את הלקוחות האחרים אם הם יודעים על מה אותו לקוח מדבר. בקיצור, סנוביזם אליטיסטי בדיוק כמו שאני אוהב.

רשת אילן'ס מתהדרת בכך שהיא מוכרת קפה מסחר הוגן, שמקורו אינו בניצול ציני של פועלים קשי יום בארצות גידולו של הקפה. על אחד מקירות בית הקפה תלוי פוסטר גדול להמחשת עמדתה העקרונית של הרשת. בימים האחרונים, אני חש כאילו הנערה שבפוסטר נועצת בי עיניים מאשימות ואומרת "לארומה? שלחת אותן לארומה? איך אתה ישן בלילה, חסר מצפון שכמותך?".


Responses

  1. אני, כשלעצמי, בכלל לא מבין לשם מה צריך משקאות חמים. אם אתה צמא שתה משהו קר. אם אתה רעב תאכל מרק. התופעה הזו של נוזל חם ששותים מתוך ספל מעולם לא הייתה מובנה לי. ובעיקר לא נהיר לי הדבר הדלוח המתקרא "תה". מבחינתי זה מים עכורים ותו לא.  

  2. אני מסוגלת לשתות רק קפה נמס!
    אם אני שותה משהו חזק מזה אני מבלה את שארית היום ברעידות בלתי רצוניות. קצת התחשבות ברגישים לקפאין…

  3. אין לי בעיה עם מי שאינו אוהב קפה בכלל. כלומר, אני חושב שהוא איש מסכן שלא יודע מה טוב בשבילו, אבל אני לא חושב שהוא איש פגום מבחינה מוסרית. הבעיה שלי היא עם אנשים שכשהם אומרים "קפה" הם מתכוונים ל"נס קפה" או ל"נס-על-חלב" או ל"לאטה-מקיאטו-רותח-בלי-קצף-נטול-קפאין-על-חלב-סויה-עם-שלושה-סוכרזית". זה בעיני שיקוץ. זה לא עניין של טעם, זו בחירה מוסרית. או, יותר נכון, זו בחירה לא מוסרית. כמובן, אנשים שבשל סוגיות פיזיולוגיות כאלה ואחרות אינם יכולים לשתות קפה אמיתי הם עניין אחר. אני לא נוהג לעשות צחוק מנכים.

  4. אני מציע לך שאם מי מחבריך יספר לך כי יצא לדייט במקום המגיש לאורחיו נס-על-חלב – תפסיק איתו את היחסים. לאנשים האלה אין תקנה

  5. רק להפסיק את היחסים, או אולי לעשות בהם דין ממש?

  6. בנוגע לסיפור של שתי הנערות, הרי שהבחירה ב"ארומה" היתה מוטה מראש – מעל ל-90% מהאנשים שתבקש מהם לבחור בין א' ל-ב' או בין 1 ל-2 יבחרו באפשרות הראשונה.

  7. אלעד,
    ומה אומרת הסטטיסטיקה לגבי התשובה לשאלה כמו "תבחר מספר בין 1 ל-10" (צא מהנחה שהנשאל הסטנדרטי, משום מה, לא יקפוץ מייד ויגיד "שלוש!")?

  8. אני רק מציע לבחון עד כמה באמת "הוגן" הקפה של הסחר ההוגן,
    ועד כמה הוא באמת עוזר לעניים בחבל הקפה אכן לצאת מהעוני שלהם.

    אני לחלוטין בעד רכישות "מצפוניות" שבהן אתה דואג שהכסף שלך ילך למטרות שאתה חושב שהן ראויות – אבל בנושא ה"סחר ההוגן", לא הכל ורוד כמו שזה נראה.

  9. דניאל – אני לא מסכים איתך. אני בטוח שהנערה מהפוסטר נסחרת בתמורה מלאה, וממילא הסחר בה הוא הוגן.

  10. […] 20 03 2010 לפני כחודשיים סיפרתי לכם, קוראי הנאמנים, קצת על תפישת עולמי ביחס לקפה. באותו פוסט סיפרתי לכם גם על עמדתה של רשת בתי הקפה […]

  11. […] ואחרים שלי. הרי אם לא אעבוד, איך אשלם את שכר הדירה? איך אקנה קפה? איך אטוס לרומא? כך, למעשה, אני מסביר לעצמי שאני רוצה […]

  12. […] אחת שיודעת: "אתה יודע מה יקרה בסוף, נכון? היא לא תאהב קפה." […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: