פורסם על ידי: רועי רוטמן | 21 באפריל 2010

דיסהרמוניות

על סערת עמיר בניון נאמר ונכתב כבר מספיק, ואני לא חושב שיש לי מה להוסיף על הדברים באופן ישיר. עם זאת, הפרשה עוררה בי מחשבות אודות השקפותיי על מוזיקאים שקיים (לדעתי) פער בין יצירתם המוצלחת לבין דעותיהם הנוראיות.

-=-

לפני כמה שנים, כמו שכולכם יודעים, אריאל זילבר עבר תהליך שיהיה מי שיגדיר אותו כ"התחרפנות". הוא התקרב (מאוד) לדת, עבר לגור באיזה חור בגליל והחל לשחרר התבטאויות פוליטיות קיצוניות (יש לציין שיתכן שזילבר, שכנער נזרק מכפר הנוער "הדסים" לאחר ששיחק בחדרו שם בחומרי נפץ והצליח להביא לקטיעת כף רגלו, היה תמיד מחורפן). התהליך הזה גרם לי להפסיק לשמוע את שיריו של זילבר, גם את אלו מהתקופה שטרם ההתחרפנות. בין השירים שאני מעביר הלאה כשהוינאמפ מגיע אליהם בטעות נמצאים שירים שהם באמת יפים מאוד כמו "רוצי שמוליק", "בחברה להגנת הטבע" ו"בטי-בם". למרבה הצער, אני לא מסוגל לנתק את מה שאני חושב על האיש מהמוזיקה שלו, ומתקשה מאוד ליהנות ממנה. אני לא אעביר תחנה ברדיו אם אחד משיריו יתנגן בה, אבל אני לא אכניס אלבום של זילבר למערכת.

תהליך שיהיה מי שיגדיר אותו כ"התחרפנות"

-=-

אריאל אחר, מאיר, היה מחורפן לא פחות. נדמה שאין כמעט מחלוקת על התרומה שתרם אריאל לזמר העברי, החל מ"ירושלים של ברזל" המצמרר (שלדעתי צריך להיות חלק מכל טקס רשמי של יום הזכרון), עבור ב"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" (האהוב עלי מבין שיריו) וכלה ב"לא יכול להוריד ממך את העיניים" (מהיפים שבשירי האהבה שנכתבו כאן, והשיר הראשון שהושמע בחתונתי). נראה שאין גם כמעט מחלוקת על כך שמדובר היה באדם שהביע דעות חשוכות ביחס, למשל, להומואים ולנשים (ביחוד זכורה לרע האמירה לפיה אונס הוא כמו אהבה, רק קצת יותר חזק). אבל משום מה, את מאיר אריאל אני ממשיך לשמוע, ואילו אריאל זילבר, כמו שכתבתי בפסקה הקודמת, מוחרם כמעט לחלוטין.

-=-

הפער בין ההתייחסות שלי לזילבר ובין ההתייחסות שלי לאריאל הוא פער שאני מתקשה להסביר לעצמי. יתכן שהוא נובע מהעובדה שאת מאיר אריאל גיליתי כמה שנים אחרי מותו, והסערות שהוא חולל לאורך הקריירה שלו הן משהו שאני מכיר מסיפורים, ולא חוויתי אותו בזמן אמת. מצד שני, את הסערות שחולל אריאל זילבר דווקא כן חוויתי בזמן אמת, ויתכן שלכן קל לי יותר לא להפריד בין האיש לבין יצירתו. כמובן, כנראה שגם לעובדה שיצירתו של זילבר בשנים האחרונות קשורה קשר הדוק לתהליך ההתחרפנות שהוא עובר ושחלקים ניכרים ממנה הם צינור להבעת דעותיו הפוליטיות יש קשר לניכור שביני לבין שיריו.


Responses

  1. לגבי אריאל זילבר כבר כתבתי על זה שכנראה השנאה שלו לקיבוצים נובעת מכך שהיו לו גם חוויות לא נעימות בקיבוץ גן שמואל. מה שלא הבנתי עד היום הוא למה בעצם אימא שלו שמה
    אותו בקיבוץ במקום לגדל אותו בעצמה.
    אבל לעצם העניין – האם אתה קורא את ספריו של דן בן אמוץ שהורשע במעשה מגונה בילדה בת 13 ? שומע זוהר ארגוב (אנס מורשע שהיה בכלא , טוב להבדיל מדן בן אמוץ הוא לא אשכנזי)?
    האם אתה מקשיב למשתמט אייל גולן שיצא מהצבא על סעיף בריאותי למרות שהוא שחקן כדורגל?
    ומה לגבי ספריו של עמוס קינן שככל הנראה היה מעורב במשהו מאד לא נעים בדיר יאסין שם נפצע במלחמת השיחרור ומאז שתק בנושא עד יום מותו.
    אגב , שייקספיר היה כנראה אנס ילדים ואריסטו בוודאי שהיה . הרבה סופרים ויוצרים גדולים היו אנטישמיים , בקיצור אם תתחיל לבדוק בציציותיו של כל אמן אני די בטוח שתמצא שם משהו שפוסל אותו מלהישמע ולהיראות. אני באופן אישי דווקא היום נהנה יותר מאריאל זילבר מאשר פעם אבל זה פשוט כי יש לי טעם מיושן ועבר מספיק זמן מאז ששמעתי אותו לראשונה.

  2. אני חושב שהשטויות שאמר מאיר אריאל נאמרו בלי יותר מדי מחשבה, ולפחות על עניין ההומואים הוא גם התנצל. זו לא הייתי אידיאולוגיה סדורה כמו אצל אריאל זילבר, שגם כל יצירתו האמנותית הפכה לכלי לקידום אותה אידיאולוגיה. לא שאני חושב שצריך להפסיק לשמוע את השירים של אריאל זילבר, או לעבור לסדר היום על דברי ההבל של מאיר אריאל, אבל אני לא חושב שבאמת יש מה להשוות בין "המהלך האידיאולוגי" של שני אלה…

  3. עדו,
    את "איך עושים מה" של דן בן אמוץ קראתי כמה וכמה פעמים כנער, ותמיד נהניתי. אם הייתי יודע לאן נעלם הספר, הייתי קורא אותו היום שוב. עם זאת, זו הנציגות היחידה של בן-אמוץ בהיסטוריית הקריאה שלי. לדעתי, הסיבה שלא אקרא ספרים נוספים של בן-אמוץ (כמו גם את ספריו של עמוס קינן) אינה נעוצה באישיותו, אלא בעובדה שזה כבר פשוט לא יצא. למה? ככה. עבר זמנו.
    את אייל גולן אני לא שומע כי הוא עושה מוזיקה מחורבנת. עם זאת, אציין שהשתמטות מהצבא היא לא עניין כל כך בעייתי מוסרית בעיני. אין לי ספק שההתבטאויות של עמיר בניון או אריאל זילבר מעידות על פגם מוסרי הרבה יותר גדול מאשר ההשתמטות של אייל גולן או בר רפאלי מהצבא.
    משיריו של זוהר ארגוב אני לא כל-כך נהנה, אבל אני מודה שלא ידעתי על היסטוריית עבריינות המין שלו. אני חשבתי שהוא ישב בכלא בגלל עבירות סמים. בכל מקרה, הוא לא הטעם המוזיקלי שלי.

    אליאב,
    אני גם לא חושב שצריך להחרים את אריאל או את זילבר. העניין הוא שבפועל, איכשהו יוצא שאני מחרים את האחרון ומאזין לראשון. אגב, ואגנר סובל אצלי גם הוא – למרות שאני חושב, עקרונית, שצריך להשמיע ולנגן ואגנר בארץ, אני לא מצליח להתנתק מהאמוציות ששמו מעורר בי ואני פשוט לא מקשיב לו (השמועות אומרות שאני לא מפסיד הרבה).

  4. אני חושב שאין לי בעיה לשמוע את שיריו היפים של אריאל זילבר (יש לציין גם את "אני יושב לי על הגב" ואת "אגדה יפנית", ובכל זאת אני מסכים שבאופן אינטואטיבי היחס שלי כלפי זילבר הוא יותר "ביקורתי".
    כמו אליאב אני מסכים שאצל זילבר מדובר במשנה סדורה, ואילו אצל מאיר אריאל היה מדובר בדברי הבל רגעיים שהיו מעין קריאה לעזרה של אמן שדי נשכח (לו ידע איזו עדנה יש לו אחרי מותו).
    בכל אופן נראה לי שהבחנה מסויימת נובעת מהתפקיד שלהם. זילבר מוכר בעיקר כמבצע וכמלחין. מאוד קשה להפריד, כשמדובר בשיר, בין המבצע שלו לבין היצירה. לעומת זאת תפארתו של מאיר לא הייתה על יכולות הזמרה שלו או על כישורי ההלחנה שלו, אלא היה כישוריו הטקסטואליים הפנומנליים. כשמדובר ביצירה טקסטואלית (גם אם היא מולחנת) אז יותר קל להפריד אותה מיוצרה.
    זה גם עניין שלי חשיבות. כמו שאהוד בנאי כתב למאיר אריאל, "ושירים כמו שלך אף אחד לא כותב כאן". עם כל הכבוד לזילבר, שהוא אמן יחודי בפני עצמו, הוא אמן פחות חשוב. חוץ מזה יש להניח שאחרי מותו דווקא ייזכרו בתרומתו.
    בכל זאת אסייג ואומר את הדברים האלה: אני מאוד אוהב את זהר ארגוב, וחושב שאין אף זמר שידע להגות ק' כמוהו. העובדה שהיה עבריין מין מפריעה לי בעיקר כשמנסים להאדיר אותו ואת אישיותו. כשמדובר בשירים נטו אני לא חושב שההאזנה להם נפגמת.

  5. אוהב מאוד את שירי אריאל זילבר
    חוץ מזה – http://itamarzo71.wordpress.com/2010/04/19/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%96%d7%94/

    • "יושב" לי על הגב? איך זה אפשרי מבחינה אנטומית?

  6. מה עם זה?

  7. כלומר, מה עם זה? http://itamarzo71.wordpress.com/2010/04/19/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%96%d7%94/

  8. עדו – את רעה

    • תראה יפתח, לגבי בני הקהילה שלך אני באמת לא יודע למה אתם מסוגלים מבחינה אנטומית, אולי אתה אישית כן מסוגל לשבת לעצמך על הגב או שזו סתם אגדה יפנית.

  9. עדו – תופתע לשמוע שבני הקהילה שלי לא מתאפיינים בכישורים אנטומיים יוצאי דופן (אלא אם כן אתה כולל בכך את היכולת ליהנות משירי אירוויזיון או ממחזות זמר, יכולת שלצערי לא ניחנתי בה). אליבא דידי כל מה שבני הקהילה מסוגלים לעשות (אנטומית) מסוגלים לעשות גם ידידיה (או שונאיה). אם תיתן לי תמונה שתהיה לשביעות רצוני יתכן שאהיה מוכן להראות לך.

  10. אוי, נו. Get a Room.

  11. פתאום הבנתי שהשיר "לא יכול להוריד ממך את העיניים" הוא שיר שבו אורן זריף מודה בכך שהוא לא יכול לפתור את כל בעיות העין הרע בעולם.

  12. […] כמו שכבר כתבתי בעבר, השיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" הוא השיר האהוב עלי מבין שיריו של מאיר אריאל, ואני חושב שאין זו מקריות שדווקא השיר הזה היה הראשון שהתעללתי בו במדור המיוחד להתעללות בשירים. כמו בשירים אחרים, גם כאן אלה הפרטים הקטנים שתפסו אותי (ובמיוחד השורה "וזו מלחמת העולם הכי שנייה", שאני מאוד אוהב ושיפתח פוטר כ"התחכמות אריאלית אופיינית"), אבל יש עוד משהו. אני לא שירתתי כחייל קרבי, כמו שאתם יודעים. לכן, רוב-רובם של שירי ההווי הצבאי מדברים על דברים שאין בינם לבין השירות שלי דבר וחצי דבר. אני לא יודע איך זה להעביר לילה בדרום ליד הטנק האפלולי. אין לי מושג כיצד מרגיש מי שנאלץ לזחול כך ישר מול האש. מעולם לא הייתי איש צפרדע, איש הדממה ולא ירדתי אל המוות במחילות של גבעת התחמו-או-שת. אפילו סרן גד רפאלי לא השאיר אותי לבד במשרד בזמן ארוחת הצהריים. אבל אני בהחלט יודע מה זה להעביר שמירה משעממת מול ירח שועלים, כשבחדר מחכה לי ספר עם סיפור חזק וטוב. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: