החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין –
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.
פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 22 באפריל 2010
שיר אהבה חיילי
פורסם בהשירון | תגים: האינטרנט הזה, חיים חפר, לינקים
Roee-geist
A blog which is almost, but not quite, entirely unlike tea
What can I get you?
משרדי ההנהלה
- אני בחופש היום. לא עושה כלום חוץ מלשבת רגל על רגל מול המחשב ולעבוד 21 hours ago
- אחת שיודעת אומרת שבגדול היא לא אוהבת שאני קורא לכהניסטים "נאצים" אבל עכשיו כשמקימים להם SA היא מבינה שאין ברירה 1 day ago
- לפני שעתיים עוד דיברו על הפוגה קלה במחאה לאור השהיית החקיקה והנה באה המשטרה ומבטיחה שנזכור למה אנחנו נאבקים ועל מה 1 day ago
- לא. המשמר הלאומני הזה כבר קיים. יש לו הירארכיה, מבנה ארגוני, נשק ויכולת מבצעית מוכחת. הוא יודע להרביץ למפגינים, לשר… twitter.com/i/web/status/1… 1 day ago
- מזהים את הסמוי בגוש המפגינים של חד"ש לפי זה שהוא לובש חולצה של דעם 1 day ago
כיכר העיר
- שי על Most of all you've got to hide it from the kids
- עדנה זיידמן על החיים, והמוות
- שלי סמרגנדי על על החירות
- דוד על זכויות וחובות
- ido2267 על זכויות וחובות
נא לשמור על השקט בספריה
ששה מליון קטגוריות. כמעט.
- ארספואטיקה (13)
- הגלריה (50)
- הודעות לעיתונות (33)
- השירון (27)
- התקליטיה (84)
- זה רציני (9)
- חדשות מרעישות (24)
- טכנולוגיה (9)
- יונייטד (35)
- כל העולם במה (29)
- כללי (49)
- מוזיקה (43)
- משפחה שכזו (46)
- משפט (44)
- סוציו-אקונומיקה (56)
- ספורט (38)
- ספרות (19)
- עברית קשה שפה (11)
- עניין מקומם אחד בשבוע (100)
- פוליטיקה (76)
- קולטורה (38)
- שואה שלנו (20)
- שטויות (5)
- תל אביב (32)
- תקשורת (21)
מעונן תגית עד בהיר
סילבוס
השירון
- You Never Give Me Your Money
- אדוני השופט
- אדם צובר זכרונות
- אז למה לי פוליטיקה עכשיו
- אחותי רוחמה
- בפרדס ליד השוקת
- בראש השנה
- בתוך
- הורה האחזות
- הידעת את הדרך?
- העיקר זה הרומנטיקה
- חתול מפלצת
- ימים לבנים
- לילה
- לילה בחוף אכזיב
- לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ
- לכבוד הקיץ
- סיגליות
- פודרה
- שיר אהבה חיילי
- שיר הפטנטים
- שיר משמר
- שירת העשבים
- תודה
Roee-geist 
"זורקים" שולתתתתתת!!!1
By: תמר on 23 באפריל 2010
at 11:12
אפרופו תשליך – הנה בדיחה מ"ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב (רועי, ספר חובה!!!)
1808
ביום ראשון של ראש-השנה ראו לאבּלי גרינוואלד, שהוא הולך ל"תשליך" וגויה עמו.
אמרו לו:
אבּלי מה עניינה של גוֹיה ל"תשליך"?
החזיר אבלי:
עבירה אחת יש בידי, שאני והיא שותפים בה…
By: ענת on 25 באפריל 2010
at 07:01
עלעלתי בספר הבדיחה והחידוד כמה פעמים אצל הורי. אני כנראה לא גדלתי בבית עם מספיק יידישקייט בכדי ליהנות מהספר. פה ושם יש בספר בדיחות מצחיקות, אבל אופן הצגתן הורגת אותן.
By: רועי רוטמן on 25 באפריל 2010
at 13:29