פורסם על ידי: רועי רוטמן | 30 באפריל 2010

פנינים

תקראו את הטקסט הזה. ואז תחזרו לפה, וננסה יחד לפרק אותו לגורמים, אם אני אצליח להחליט מאיפה להתחיל.

נתחיל, אולי, ביוון. היוונים, טוען מעוז, הם אומה של רועי עזים. אבל נראה שמה שבאמת מפריע למעוז אינו העובדה שהיוונים הם רועי עזים, אלא העובדה שהרועים הללו הצליחו להשתחל איכשהו לאליטה. אלא שדווקא עניין זה מעיד על כך שיתכן וקיים דמיון לא מבוטל בין יוון לבין ישראל.

גם מהפורטוגלים לא חוסך מעוז את שבטו. הם, לטענתו, מדינה שהחינוך בה מיושן ולא טוב. ומי כמונו, הישראלים, יודעים לזהות חינוך רע כאשר אנחנו נתקלים בו? משום מה, אגב, מעוז (שהוא לבטח אדם תרבותי ומשכיל) אינו מתייחס לספרד כאשר הוא מדבר על חינוך רע.

"ספרד", אומר מעוז, "חשבה שפנטסטי להביא עובדים מצפון אפריקה, והם (הספרדים – ר.ר) נהיו אדונים". כמובן, זה שונה לגמרי מאיתנו. אנחנו מביאים עובדים ממרכז אפריקה, לא מצפונה (מעניין אם זה קשור לעובדה שמדינות צפון אפריקה, ברובן, לא מקיימות איתנו יחסים דיפלומטיים). וכמובן, אנחנו מייבאים גם עובדים מאירופה*, לא רק ממדינות עולם שלישי. בכך לא די למעוז, והוא תוהה האם הפסחים והצולעים של ספרד ופורטוגל יכולים לעזור לעצלנים מיוון. אבקש להזכיר למר מעוז שאלופת אירופה בכדורגל היא נבחרת ספרד, ושעד ה-22 במאי מחזיקת גביע האלופות היא אלופת ספרד, ברצלונה. בשורות סגניתה של ברצלונה בליגה הספרדית משחק פורטוגלי, אחד כריסטיאנו רונאלדו. אכן, אוסף של פסחים וצולעים שלא ייפלא שאינם יכולים לעזור ליוונים: הרי נבחרת יוון היא הנבחרת שניצחה את נבחרת פורטוגל בגמר אליפות אירופה ב-2004 וזכתה בתואר אלופת היבשת.

אוסף של צולעים ופסחים

את גרמניה מכנה מעוז "הרייך הרביעי". בכך, כמובן, הוא רומז לכך שגרמניה של ימינו, זו שמקובל לכנותה "האחרת", אינה כל כך אחרת מכפי שאנחנו (והגרמנים) היינו רוצים לחשוב. מעניין, אגב, לשים לב לעובדה שמעוז, בן לעם היהודי, מצביע על כך שהגרמנים, בכוח תכונות האופי שבהן ניחן הגזע שלהם, משתלטים על כלכלת אירופה. מעניין גם לציין שקולות שניתן לומר עליהם שהם לא עוינים לחלוטין את רעיון מרחב המחיה, גם אם יישומו של רעיון זה יעשה באמצעים של תוקפנות, הם קולות שנשמעים תדיר לא בגרמניה, אלא בישראל (ולא רק בשוליים הסהרוריים של השיח הפוליטי הישראלי). אבל כמובן, אסור להשוות.

בנקודה זו עוזב מעוז את הקונטיננט, ועובר לאים הבריטיים. אירלנד, לדידו של מעוז, היא מדינת שיכורים. מעוז שוכח שאירלנד היא מדינה הנושאת על שכמה נטל היסטוריה כבד, אשר ללא כמות נכבדה של אלכוהול במחזור הדם נראה שקשה מאוד יהיה לשאתו. אני מדבר, כמובן, על העובדה שאירלנד זכתה באירוויזיון שבע פעמים, יותר מכל מדינה אחרת. אתם יודעים מה אנחנו עשינו שבע פעמים ב-62 השנים האחרונות?

ואחרי שמעוז מסיים להגיד מה הוא לא אוהב, יש לו גם הצעות קונסטרוקטיביות. הוא אומר שכדאי לה, לכלכלת ישראל, להפנות את פניה אל המדינות החומות-צהובות, הלא הן סין, הודו וברזיל. סלחו לי על הוולגריות, אבל כשמדברים איתי על "מדינות חומות וצהובות", האסוסיאציה הראשונה שאני חושב עליה היא "קקי ופיפי". להגנתי אציין שלאור דבריו של מעוז, ולאור כמה נקודות שעלו בפסקאות הקודמות, יתכן שמקומה של ישראל הוא אכן יחד עם החומות והצהובות, ושהאסוסיאציה הראשונה שעלתה במוחי אינה כה מופרכת.

====

*האזינו לשיר השני בכתבה


Responses

  1. בטוח שמקומו של כבוד הכלכלן במרחב ההוא.
    יופי של דה קונסטרוקציה.

  2. ההתייחסות למדינות חומות וצהובות הזכירה לי את האמירה המפורסמת ההיא של פיני גרשון על "כושים בצבע מוקה". אולי יש למעוז עתיד מזהיר בכדורסל?

  3. והעובדה היא שהוא כלכלן ראשי בקרן מפורסמת , טוב לדעת שהכסף של המשקיעים בידיים טובות.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: