פורסם על ידי: רועי רוטמן | 28 במאי 2010

קידום עצמי חסר בושה

לפני קצת יותר מחודש חגג הבלוג הזה שנה לקיומו. את האירוע ציינתי בפוסט סמי-חגיגי, וחשבתי שבכך ימוצו האירועים הרשמיים. אלא שהבוקר קיבלתי הפתעה משמחת. מתנת יום הולדת מאוחרת, אם תרצו.

אורי קציר, בעל הבלוג המצוין "אפלטון", החליט להכליל את הבלוג הזה ברשימת 25 הבלוגים הנבחרים שלו לשנת 2010. הרשימה מתפרסמת זו השנה השישית ברציפות, והעובדה שהבלוג שלי נמצא ראוי לקבל את תו התקן הזה מחמיאה לי מאוד. אני חש גם קצת נבוך ומופתע, כמו שאני חש בכל פעם שבה אני מגלה שאנשים מוצאים עניין בהצצה שמספק הבלוג שלי למתרוצץ בתוך ראשי. בוודאי שמפתיע אותי למצוא את עצמי בשכנות לבלוגים מכובדים אחרים שנכללו ברשימה הזו, הן השנה והן בשנים עברו.

זהו. אני מתנצל על הטפיחה העצמית על השכם, אבל לפעמים הגאווה ההורית גוברת על הנימוסים המקובלים. בכל מקרה, עכשיו זה נגמר. בשבוע הבא, חזרה לשגרה (במגבלות הז'אנר).


Responses

  1. איזה כבוד. זאת הרשימה הכי יוקרתית של הבלוגים. הוא גם לא עושה את זה כל שני וחמישי, אז אתה יכול לטפוח לעצמך על השכם שנה שלמה, עד מאי 2011…:)

    כבוד.

  2. אוהבים אותך, רועי🙂

    • גם את שם. ברכותיי.
      שימי לב – לקח לנו פחות זמן להיות שכנים ברשימות מכובדות מאשר להיות שכנים בשכונות מכובדות.

  3. מברוכ

  4. תיכף מגיעים, יקירי. ואז – קפה בבאזל או במילאנו?
    (נדמע כאילו אני עוברת לגדות הסיין, ולא לגדות הירקון.)

    • באזל, מילאנו – העיקר שלא בארומה.

  5. סחתיין!

  6. כל הכבוד, רועי
    הבלוג שלך איכותי ומעניין וראוי שיכלל ברשימה של בלוגים מצטיינים

  7. הלו, מה עם קצת קרדיט? הוא ביקש המלצות לבלוגים מהגולשים וכך בחר את הרשימה.
    אני אגב, המלצתי על יוסי גורביץ'.

  8. עדו, אתה צודק. אכן, יש מקום לתודות.
    ראשית, אודה למברכים, הן אלה שהגיבו כאן והן אלה שמצאו במות אחרות לתת מעל גביהן מילה טובה. תודה רבה.
    שנית, תודה רבה למי שהמליץ על הבלוג שלי. רק חבל שלא הזהרתם אותי, הייתי מנקה אבק ועושה פאנלים לכבוד המבקרים החדשים.

  9. שכוייח!
    לטעמי אתה לוקח בכיס הקטן הרבה מהבלוגים האחרים ברשימה, שאותם הכרתי לפני שאחותי הכירה לי את הבלוג המוצלח שלך.

  10. רועי, ראית את זה?
    http://beygale.co.il/?p=2445

  11. דודי,
    ראיתי. אני לא חושב שאצטרף. האיש הצהיר לא פעם ולא פעמיים שהוא איננו מעוניין בפרס, ודי בכך כדי שנעזוב אותו בשקט. כשיהיה לי מה לכתוב על שיריו של אריק איינשטיין, אעשה זאת ללא קשר לפרסים.

  12. מכבד. אבל אנו מדברים על פרס עם ישראל כאן שהוא שווה יותר (:


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: