שיר ערש

נדמה לי שאפשר ללמוד הרבה על אדם באמצעות הכרת הסביבה המשפחתית שבה גדל והמטען התרבותי שספג בה. עוד נדמה לי שככל שהולכים אחורה יותר, אל היותו של אדם צעיר יותר (ונוח יותר להשפעה), כך נודעת משמעות רבה יותר לאותן השפעות. אמא שלי, למשל, העלתה כמה פעמים את הסברה ששורשיה של אהבתי הרבה לביטלס נטועים בינקותי, אז נהגה לשיר לי את Because בעת שקילחה אותי. יתכן, כמובן, שהצדק עימה, אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על כמה שאמא שלי צודקת. אנחנו פה כדי לדבר על ההשפעות האמיתיות שהשפיעו השירים שהיא שרה לי על נפשי הרכה.

אחת הסיטואציות שבהן שר הורה שירים לילדו היא בעת הניסיון להרדים את הילד. מקובל לשיר לילדים שירים שקטים ומרגיעים, שבחסותם תצנח על העולל תרדמה שלווה, עמוסה בחלומות מתוקים. השירים אמורים לתאר עולם פסטורלי ונעים, שאפשר לעצום בו עיניים בלי חשש ושיש סיבה לקום אליו בבוקר. גם אצלנו בבית האמינו בכך, וזו הסיבה שאחד השירים שאהבה אמי לשיר לי, לאחי ולאחותי, היה תרגום של בלדה בסגנון אירי שכתב ושר טום לרר. האזינו לשיר ושאלו את עצמכם: האין זה המתכון המושלם לגידול ילדים שמחים, אופטימיים ובלי שום נטיות סוציופתיות מכל סוג שהוא?

וכמו שאתם יודעים, עוד מעט יגיע תורי להעביר את הלפיד אל הדור הבא.

-=-

האנשים שמאחורי קלעיו של הבלוג ניסו שנים רבות, עוד בטרם הפכו להיות האנשים שמאחורי קלעיו של הבלוג, לאתר הקלטה כלשהי של השיר הזה, ונחלו כשלון חרוץ. הביצוע של טום לרר שהזכרתי קודם היה הכי רחוק שהם הגיעו. אלא שלפני כשבועיים איתרה אחותי, תבוא עליה הברכה, את השיר. מערכת הבלוג מבקשת להודות לה תודה נרגשת.