נדמה לי שאפשר ללמוד הרבה על אדם באמצעות הכרת הסביבה המשפחתית שבה גדל והמטען התרבותי שספג בה. עוד נדמה לי שככל שהולכים אחורה יותר, אל היותו של אדם צעיר יותר (ונוח יותר להשפעה), כך נודעת משמעות רבה יותר לאותן השפעות. אמא שלי, למשל, העלתה כמה פעמים את הסברה ששורשיה של אהבתי הרבה לביטלס נטועים בינקותי, אז נהגה לשיר לי את Because בעת שקילחה אותי. יתכן, כמובן, שהצדק עימה, אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על כמה שאמא שלי צודקת. אנחנו פה כדי לדבר על ההשפעות האמיתיות שהשפיעו השירים שהיא שרה לי על נפשי הרכה.
אחת הסיטואציות שבהן שר הורה שירים לילדו היא בעת הניסיון להרדים את הילד. מקובל לשיר לילדים שירים שקטים ומרגיעים, שבחסותם תצנח על העולל תרדמה שלווה, עמוסה בחלומות מתוקים. השירים אמורים לתאר עולם פסטורלי ונעים, שאפשר לעצום בו עיניים בלי חשש ושיש סיבה לקום אליו בבוקר. גם אצלנו בבית האמינו בכך, וזו הסיבה שאחד השירים שאהבה אמי לשיר לי, לאחי ולאחותי, היה תרגום של בלדה בסגנון אירי שכתב ושר טום לרר. האזינו לשיר ושאלו את עצמכם: האין זה המתכון המושלם לגידול ילדים שמחים, אופטימיים ובלי שום נטיות סוציופתיות מכל סוג שהוא?
וכמו שאתם יודעים, עוד מעט יגיע תורי להעביר את הלפיד אל הדור הבא.
-=-
האנשים שמאחורי קלעיו של הבלוג ניסו שנים רבות, עוד בטרם הפכו להיות האנשים שמאחורי קלעיו של הבלוג, לאתר הקלטה כלשהי של השיר הזה, ונחלו כשלון חרוץ. הביצוע של טום לרר שהזכרתי קודם היה הכי רחוק שהם הגיעו. אלא שלפני כשבועיים איתרה אחותי, תבוא עליה הברכה, את השיר. מערכת הבלוג מבקשת להודות לה תודה נרגשת.
הכרתי מישהו שנהג לשיר לבן שלו כשיר ערש את האינטרנציונל
מתוך תקווה שזה יגרום לו בבגרותו להירדם מכל איזכור קומוניסטי
By: תמר on 28 ביולי 2010
at 12:02
רק שתדעי, שיש בקנה פוסט שעוסק בדיוק בזה. אבל קודם ניתן לכם להירגע משיר הערש הזה.
By: רועי רוטמן on 28 ביולי 2010
at 12:05
שירי ערש מתאפיינים הרבה פעמים בסבטקסט רצחני או מורבידי. לפני זמן מה סיפרה לי חברה שאבא שלה היה שר לה את "לילה לילה, אחד היה טרף, לילה לילה, שני מת בחרב" וכו', וזה גרם לה לחלומות משונים במשך שנים רבות. נקמת ההורים בילד המעצבן?…
וחוץ מזה, טום לרר שולתתתתתת. תתתת, אפילו.
By: vandersister on 28 ביולי 2010
at 13:12
כשבני היה תינוק אהבתי להרדים אותו עם השיר: "נומה בני לי, מטמוני לי, אל נבכה בכאב…"
By: אופיר זמר on 28 ביולי 2010
at 13:19
אוי זה נהדר! דברים כאלה תמיד גורמים לי לדיסוננס רגעי שנובע מההבנה המהממת (במובן המקורי) שהדור של ההורים שלי הוא לא חסוד ומוסרני כמו שנדמה לי. ממך חסכו את תפיסת העולם השגויה הזו וזו כבר סיבה לשמוח על שירי הערש האלו.
By: הופ on 28 ביולי 2010
at 14:27
שיר נהדר.
אחלה פוסט.
By: גל. on 28 ביולי 2010
at 17:27
ואנדר,
קיוויתי שתהיינה תגובות עם התייחסות ל"לילה לילה". משום מה, השיר הזה נחסך מאיתנו בגירסתו המקורית. אני זוכר ששרו לי רק את הבית הראשון שלו. ולא, אני לא יכול להסביר מדוע "על בת חמודות" קיבל יחס מועדף.
אופיר,
אחותי, שכבר קיבלה קרדיט בגוף הפוסט, תקבל קרדיט גם בתגובות. פונאר הוא שיר שהיא מרבה לצטט, ואני סמוך ובטוח שצאצאיה ירוו מכך נחת.
ניר,
תראה, אני לא בטוח שההורים שלי אינם חסודים ומוסרניים. למעשה, בנקודה מסויימת קיים דמיון בין בת החמודות לבין אמא שלי: שתיהן יודעות מילדות שהשקר הוא חטא, ובכלל הן שונאות שקרנים.
By: רועי רוטמן on 28 ביולי 2010
at 18:10
[…] This post was mentioned on Twitter by Ron Yahav and Roee Rotman, Roee Rotman. Roee Rotman said: http://bit.ly/9UsAR2 פוסט חדש. שיר ערש (cc: @vandersister) […]
By: Tweets that mention שיר ערש « Roee-geist -- Topsy.com on 28 ביולי 2010
at 18:46
אז ככה: בת החמודות אכן הפיחה רוח חיים והשרתה עליצות, אבל אף פעם לא בשירי הערש, שאז דווקא היה מקום של כבוד למיתת החרב ומיתת הטרף ולזה שנותר ונו-או-מי נומי את שמך לא זכר.
ובין לבין ידעו כל אחד ואחת שתמיד יכולו לפנות ליצחק קדמן!
By: מעמידה-דברים-על-דיוקם on 28 ביולי 2010
at 19:11
אני לא בטוח שאני סומך על הזכרון שלך. מדובר בדברים שהתרחשו אי-אלו שנים אחרי שנולדת.
By: רועי רוטמן on 28 ביולי 2010
at 19:13
שירי ערש בשפות רבות, ביידיש במיוחד כנראה ( ואולי זה מאפיין יהודי או גרמני?), אבל לא רק, מכילים תכנים קשים, תוקפניים. כל המרירות, התשישות, הכעסים הקיימים בד בד עם השמחה וההנאה בגידול תינוקות יוצא שם ושירי ערש עמימיים משקפים זאת. זה בסדר. לא להיבהל אם זה לא משתלט על הכל הסוף לא בהכרח כמו סופו של הסיפור "לישון" של צ'כוב. יש מאמר פסיכולוגי על התקופנות של שירי הערש – של רמי בר גיורא http://www.web4u.co.il/code/main.asp?innerPageID=1366&cat_id=844&pID=412
By: המחסנאית on 28 ביולי 2010
at 20:57
שיר ערש אחד באנגלית מספר על ילד הנם בעריסה הנמצאת בראש העץ, ואז באה הרוח ומפילה את העריסה, את התינוק והכל:
Rock a bye baby, on the tree top,
When the wind blows the cradle will rock.
When the bough breaks the cradle will fall,
And down will come baby, cradle and all.
By: ענת on 29 ביולי 2010
at 07:22
עוד שיר ערש באנגלית, כאן בביצוע פול רובסון… אני מכירה יותר בביצוע אמא שלי 🙂
By: תמר on 8 באוגוסט 2010
at 14:38
[…] להגיב Go to comments לפני זמן מה עסקה פינת השיר השבועי בשירי הערש אשר הנעימו את ילדותי. הפעם הגיעה העת לעסוק בשירי הערש שהנעימו את ילדותה של […]
By: זה לא שיר מרדים « Roee-geist on 11 באוגוסט 2010
at 09:01
[…] ובמיוחד האם אנחנו כבר יודעים לקלל. מכיוון שאני יודע מילדות שהשקר הוא חטא, השבתי בחיוב. אמא שלי ביקשה לשמוע באילו קללות מדובר, […]
By: אין סוסים שמדברים עברית « Roee-geist on 23 באוגוסט 2010
at 08:27
[…] צ'ירים-טיקיטים-טיקיטים. […]
By: בלדה לשלאף שטונדה « Roee-geist on 22 בפברואר 2013
at 17:40