פורסם על ידי: רועי רוטמן | 1 בספטמבר 2010

הכלב היהודי

כבר סיפרתי לכם לא פעם שיש לי כלב עם עין אחת, ואפילו סיפרתי לכם שקוראים לו מקס. הבטחתי שאולי אכתוב פעם משהו על שמו של הכלב, ועתה הגיעה העת לפרוע את השטר.

-=-

מקס נכנס לחיינו לפני קרוב לארבע שנים, זמן קצר אחרי שחזרנו מירח הדבש האיטלקי שלנו. אחותי שמעה במקום העבודה שלה על מישהו שמחפש בית לגור חד-עין, וביודעה שאשתי ואני מהרהרים בשאלה האם לאסוף לביתנו כלב, העבירה אלי מייל עם תמונות (חמודות להפליא) ומספר טלפון. אשתי ואני חשבנו בהתחלה ללכת לראות את הכלב ולהחליט אם הוא בשבילנו, אבל זמן קצר לפני שיצאנו מהבית הבהירה לי אשתי שמבחינתה, אין דבר כזה "לראות ולהחליט". אם נוסעים באוטובוס עד גבעתיים הרחוקה, לא חוזרים הביתה בלי כלב. ואכן, כך היה.

כאמור, על מנת להגיע אל ביתם של האנשים הטובים שנתנו לכלב בית זמני, היה עלינו לנסוע באוטובוס לגבעתיים הרחוקה. הנסיעה נמשכה כשלושת רבעי השעה, ובמהלכה הרהרנו בשם שניתן לכלב. אני כבר לא זוכר את כל השמות שהעלינו ופסלנו (אני זוכר שאחד מהם היה "סקולס", אבל הוא נפסל כי הוא מתאים יותר לחתול ג'ינג'י), אבל לקראת סוף הנסיעה החלטנו שמקס זה שם טוב מאוד. כמה דקות אחרי כן הגענו לדירה שבה התגורר מקס באותה עת, ולשמחתנו ראינו שהשם מאוד מתאים לו.

-=-

אשתי, כזכור לכם, היא ממוצא דרום-גרמני, ומשפחתה מתגוררת עד היום בעיירה בווארית ציורית לגדותיו של הגעתון. זמן לא רב לאחר שלקחנו אלינו את מקס, נסענו לאותה עיירה בכדי לבלות את סוף השבוע בחיק המשפחה. שיאו של הביקור היה בארוחת צהריים של יום שבת, בה הסב עימנו לשולחן גם סבא של אשתי. כשהוא נכנס לבית הוריה של אשתי, התפתח הדיאלוג הבא:

ס"ש אשתי: "שלום מותק, מה שלומך?"

אשתי: "טוב, סבא. מה שלומך?"

ס"ש אשתי: "בסדר. מה אמא סיפרה לי? לקחתם כלב?"

אשתי: "כן, סבא."

ס"ש אשתי: "ואיפה הוא? השארתם אותו בתל-אביב?"

אשתי: "מה פתאום? הוא בחדר שלי, ישן".

ס"ש אשתי: "טוב, תקראי לו לפה. אני רוצה לראות אותו"

אשתי:  "מקס! מקס! בוא הנה, מקס!"

ס"ש אשתי: "מקס? מה זה השם הזה, מקס? זה לא שם לכלב. זה שם של יהודי!"

-=-

ומכיוון שהיום יום רביעי, מגיע לכם גם שיר שאני אוהב (מתוך אלבום שאתם כבר יודעים טוב מאוד שאני אוהב):


Responses

  1. הפוסט הזה הוא כמו גבעת חלפון. בהזדמנויות שונות שמעתי כל אחד ואחד מרכיבי הסיפור, חלקם יותר מפעם וכנראה יותר מפעמיים. ובכל זאת מאוד נהניתי. מתי יום העצמאות הבא?

  2. גידי גוב משחק בכשרון רב ערס מצוי אבל רק משחק, אף אחד לא יתבלבל בינו ובין הדבר האמיתי.

  3. סדר צריך להיות!


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: