פורסם על ידי: רועי רוטמן | 29 בספטמבר 2010

אני רוצה כזה

כבר סיפרתי לכם קצת על אלבומי הג'אז שהייתי לוקח איתי לאי בודד והבטחתי שאספר לכם עוד קצת עליהם. אתם, אנשים טובים שכמותכם, המתנתם בסבלנות, והנה – הסבלנות הזו השתלמה לכם.

-=-

בתקופת לימודיי באוניברסיטה, נהגתי לפגוש את חברי אלון פעם בכמה זמן וללכת איתו לבזבז כסף שלא היה לנו ב"אוזן השלישית". באחד האמשים (זו רק צורת ביטוי. למעשה היה זה יום צהריים חם. מאוד חם) נכנסנו לחנות והתחלנו לפשפש במדפים. ברקע התנגן איזה משהו לא מאוד מעניין שהמוכר השמיע לאחד הלקוחות. אחרי כמה דקות, החליט הלקוח שזה בעצם לא בשבילו, אמר תודה והלך לדרכו. המוכר שלף את האלבום מהמערכת, הכניס אלבום אחר, לחץ על כפתור ההשמעה והקטע הבא התנפץ לו החוצה מהרמקולים.

ההשפעה של הקטע עלי לא היתה מיידית, אבל לאט לאט עצרתי את החיטוט בערימות הדיסקים והתחלתי להתרכז במוזיקה. אחרי שתיים או שלוש דקות ניגשתי אל המוכר ושאלתי אותו: "תגיד לי, מה אנחנו שומעים?". המוכר השיב: "זה? זה קולטריין". עכשיו, שמו של קולטריין לא היה זר לי, ואף שמעתי כמה קטעים שלו קודם לכן. איכשהו, לא הצלחתי להתחבר אליהם, אבל הפעם משהו השתנה. "אני רוצה כזה", אמרתי למוכר. אלון, שבמשך כל הזמן הזה המשיך לעבור על המדפים, הוסיף: "תארוז שניים".


Responses

  1. אתה לא קונה מוזיקה. היא קונה אותך.

  2. תשמע, יש לך הצלחה… גם לזה נגה מרותקת…

    • איל, זה מאוד משמח אותי. עם זאת, אני מקווה שזה לא העכיר לכם את ארוחת החג. קולטריין הוא קצת פחות מלודי משמעון וגורפינקל.

  3. זה בסדר. זה קדם לארוחה. בארוחה נצמדנו (באחד השלבים), לאובססיה אחרת של הפרינססה המוסיקלית. השיר "תנו לנו יד ונלך" התל אביבי עד מאד, 3 פעמים ברציפות.

  4. ההיכרות הראשונה עם קולטריין – באוזניי – מהשיאים הכי גדולים של ההתפעלות המוסיקלית.
    אגב, בפעם האחרונה שביקרתי באוזן השלישית הזמנתי אלבום של בילי הארפר – אם החבר'ה יביאו יותר מעותק אחד ובמקרה תמצא אותו על המדפים בפעם הבאה שתהיה שם – תן לזה האזנה.
    הבחור הזה הוא ממש עיבור נשמת קולטריין…

  5. אייל, הילדה יודעת מה טוב בשבילה. אתם צריכים להקשיב.

    אורי, המון זמן לא הייתי באוזן השלישית. אני בספק אם אהיה שם בקרוב. נדמה לי שימי רכישת הדיסקים האובססיבית שלי עברו. זה מצער, אבל לא מצער כמו ההכרה שאני כבר לא כל כך פתוח למוזיקה חדשה כמו פעם.
    ומה היה הקולטריין הראשון שלך? אם זה שיא של התפעלות מוזיקלית, מן הדין לחלוק עם כולנו.

    • אצלי זה בא בתקופות, יש זמנים שממש בא לי להתחדש בצלילים וזמנים שאני יכול לשמוע אוליבר נלסון, דיוק אלינגטון, ג'ון קולטריין ואפילו לד זפלין בריפיטים.
      אני חושב שהראשון היה Blue Train, השני Giant Steps והשלישי היה בשבילי ממש השיא, Ole Coltrane…

  6. […] שם קטע אחד של ג'ון קולטריין, שפחות או יותר באותה תקופה התחלתי להבין שאפשר ליהנות מהמוזיקה שלו. הקטע הזה, שכבר אז מאוד אהבתי אותו, נקרא Mr. P.C, על שמו של […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: