פורסם על ידי: רועי רוטמן | 3 בינואר 2011

דוגמא ומופת

עורך הדין המפורסם יעקב ויינרוט עומד בימים אלו לדין באשמת מתן שוחד והלבנת הון. בין עדי ההגנה שזימנו פרקליטיו של ויינרוט מצוייה גם עורכת הדין ר', אשר צו איסור פרסום הוטל על זהותה המלאה, שהעידה על העזרה שהושיט לה ויינרוט כשמצאה את עצמה במצוקה משפטית:

לא רק שהייתי הלקוחה שלו וביקשתי ממנו לשמור דברים שהוא יודע עלי לעצמו, לא רק שהוא צפצף עלי ועשה שימוש בידע הזה לטובתו ברגע שזה היה נוח לו, הוא עוד מתנצל בפניי. אם זה לא שיעור קומה, איני יודעת מה זה שיעור קומה. מבחינתי הוא המודל שהגדיר עבורי את המקצוע.

ותודה ליפתח שקרא את טיוטת הפוסט, העיר הערותיו וזכה שיתעלמו מהן


Responses

  1. המ, הוא עשה שימוש בידע הזה לטובתה, לא לטובתו. הוא הוציא אותה מהבוץ עם זה. זה היה שיקול מקצועי נבון מצידו.
    אני סתם חושבת שעדויות אופי מהסוג הזה הן אובר אסטימייטד. יש אנשים שאוהבים להרגיש שהם תורמים דווקא כדי לסדר לעצמם בראש את הדימוי של "אני טוב" וככה להצדיק את כל הרע שהם עושים בעיני עצמם.

    • קצה,
      מעניין. אני קראתי את זה אחרת, כאילו הוא עשה שימוש בסיפור שלה במסגרת הגנתו במשפט הפלילי. הפרשנות שלך בהחלט טובה יותר. ועדיין – לקוח מבקש מעו"ד לשמור על פרטיותו של הלקוח, העו"ד מתעלם מהבקשה ועוד גורם ללקוח לחשוב שהעו"ד עשה לו טובה. לא אוהב את זה. במיוחד כשמהסיפור עולה שהוא לא ביקש אישור לחרוג מהאיסור שהציבה הלקוחה, אלא עשה מה שהוא רוצה ועדכן אותה בדיעבד.

  2. שאלת הדיוט: היא לא מעידה פה על עבירה אתית חמורה של חסיון עו"ד-לקוח? איך זה יכול להיות דבר טוב?

    • רוני,
      אני מניח שלר' לא מפריע, בדיעבד, שהוא עשה את זה. עובדה, היא חושבת שהוא עשה לה טובה. לקוח יכול לוותר על חובת הסודיות שעורך הדין חב כלפיו, ור' כנראה ויתרה עליה רטרואקטיבית. יכול להיות שאם ויינרוט היה מפר את חובת הסודיות ובכל זאת מפסיד בהתדיינות בעניינה של ר', היא לא היתה רואה את זה בצורה כל כך חיובית.

  3. בשביל עורך דין זה שיעור קומה. יש כאלו שהידרדרו לשפל המדרגה וכותבים בלוגים באינטרנט.

    • הבעיה האמיתית עם עורכי הדין האלה שאתה מדבר עליהם, עדו, היא שהם לא מחייבים את הלקוח על כתיבת הבלוג.

  4. אני באמת לא חושב שהייתי יכול לעמוד בתעריפים של הבלוג של אביגדור פלדמן (מה חשבת? שאני שומר לך אמונים?)

  5. רועי רוטמן :הבעיה האמיתית עם עורכי הדין האלה שאתה מדבר עליהם, עדו, היא שהם לא מחייבים את הלקוח על כתיבת הבלוג.

    הספר "פרקליט אנונימי" של ג'רמי בלקמן (?) הוא נותן כל מיני פרשנויות לחיובי לקוחות שהם למעשה שמות קוד לדברים אחרים לגמרי. למשל "הכנה לישיבה"=חרבון, "מסמכים משפטיים שונים"=שיטוט באינטרנט בחיפוש אחר יעד החופשה הבא.
    אני עדיין מחפשת שם קוד מתאים לגלישה בבלוגים. הצרה היא שאצלנו נהוג לכתוב את חיובי הלקוחות בצורה יותר מפורטת מאשר "מסמכים משפטיים שונים".


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: