אתמול בבוקר לקחנו, אחת שיודעת ואני, את שירה לטיפת חלב. מכיוון שבתוך העיר אין הרבה טעם להשתמש במכונית (ומכיוון שהמכונית ממילא היתה אצל הפדיקוריסט שלה. וכן, למכונית יש פדיקוריסט. אנחנו בתל-אביב, למה שנפתח עיניים?), עשינו את דרכנו בתחבורה ציבורית. כמה תחנות אחרינו עלתה לאוטובוס יעלת חן בת כ-75 שנה. יעלת החן עלתה, שילמה והתיישבה בספסל הראשון, מתחת למדבקה האומרת "מפני שיבה תקום". האוטובוס המשיך בדרכו, וכולנו היינו שמחים.
מקץ כמה דקות, עצר האוטובוס בתחנה נוספת, ועלתה עליו עלמת חמד בת כ-90, מלווה בחברה בת גילה. שילמה עלמת החמד לנהג ופנתה להתיישב עם חברתה בספסל הראשון. רק אז היא גילתה את יעלת החן הצעירה שהעזה להתיישב על הכיסא, ובין השתיים התפתח הדיאלוג הבא:
עלמת החמד (בחוסר סבלנות): סליחה, אנחנו רוצות לשבת כאן. אני מבקשת שתקומי.
יעלת החן: אבל אני יושבת כאן.
עלמת החמד (מצביעה בחמת זעם על המדבקה): את לא רואה מה כתוב כאן?!?
יעלת החן (בנימה מתגוננת): אבל גם אני זקנה.
עלמת החמד (בהדרת כבוד): אני יותר. אני בת תשעים!!
בשלב זה הכירה יעלת החן בתבוסתה, ועברה לשבת בספסל השני. ואנחנו, שצפינו בהלם משועשע בתקרית, נזכרנו במלים ששם יהורם טהרלב בפיה של חווה אלברשטיין: בנות מאה, הן מוכרחות לרקוד. ואני באמת מתנצל על הבחור שמציג את הזמרת. אני יודע שזה לא נעים, אבל זו הגרסה היחידה שמצאתי.
Roee-geist 
כתבתי פעם על השיר הזה פוסט: http://www.dan-ya.com/songs-are
ובכלל- סיפור מעולה.
By: דן-יה on 23 בפברואר 2011
at 09:13
[…] This post was mentioned on Twitter by Dan-ya Shwartz and Noa Rave, Roee Rotman. Roee Rotman said: http://bit.ly/hExyDR פוסט חדש. זה לא הגיל, זה התרגיל […]
By: Tweets that mention זה לא הגיל, זה התרגיל « Roee-geist -- Topsy.com on 23 בפברואר 2011
at 10:02
זהב טהור
By: shiribiri on 23 בפברואר 2011
at 10:23
איך אומרים "פחחחחחח" ביידיש?
By: vandersister on 23 בפברואר 2011
at 12:04
החיים מצחיקים, אבל בעיקר בני אדם מצחיקים.
By: גל. on 23 בפברואר 2011
at 14:33
אני אוהבת את הדרך שבה אתה ממקד מבט על רגעים קטנים בחיים ובחירת השירים משובחת גם היא
By: שירה on 23 בפברואר 2011
at 14:35
איזה סיפור מעולה, רועי 🙂 נכנס ישר לפנתיאון. אני מתה על השיר הזה.
By: רוני on 23 בפברואר 2011
at 15:33
אה,לא ברור לי משהו – בתל אביב אסור לפתוח את העיניים? לא חבל על כל הבנות שמסתובבות בחוף הים אם אין מי שיסתכל?
By: עדו on 23 בפברואר 2011
at 18:31
דן-יה, שירי, ואנדר, גל, שירה ורוני – תודה רבה.
עדו – אני חושש שתגובתך תאכזב את יפתח.
By: רועי רוטמן on 23 בפברואר 2011
at 21:01
אני נתקלת בתופעה גם בירושלים וזה לא מצחיק אותי, זה מעציב אותי.
הנוסעים בתחבורה הציבורית הם לרוב סטודנטים, זקנים, ערבים – המגזרים העניים. למי אכפת אם הם יריבו על מושב? כמו חתולי רחוב שמתקוטטים על אשפה.
הזקנה בת ה-90 צריכה לשמוח שהצליחה לעלות על האוטובוס. פעמים רבות אני מעוכה כסרדין באוטובוס שממהר לחלוף על פני תחנות בלי לעצור. מהתחנה בדרך כלל יוצא זקן ומרים את המקל שלו לאות מחאה. לא נורא, הוא יחכה חצי שעה לאוטובוס העמוס הבא.
התחבורה הציבורית היא הכל חוץ ממצחיקה.
(התנצלותי מראש על התגובה הכבדה.)
By: שני on 23 בפברואר 2011
at 21:52
שני – רק אומר שכאשר התנצלות מופיעה במשפט האחרון, היא אינה "מראש" 🙂
By: רועי רוטמן on 23 בפברואר 2011
at 22:04
אופס.
רגע, אז זה אומר שהצלחתי להפוך את תגובתי לפחות כבדה?
By: שני on 23 בפברואר 2011
at 22:19
לא, זה סתם אומר שלא הצלחת לגרור אותי לתגובה כבדה משלי.
By: רועי רוטמן on 23 בפברואר 2011
at 23:03
מעולה.
By: איל on 24 בפברואר 2011
at 15:25