פורסם על ידי: רועי רוטמן | 24 בנובמבר 2011

כלבי השמירה של הדמוקרטיה

רציתי לכתוב משהו על הבולמוס החקיקתי של השבועות האחרונים. בראשי התרוצצו כמה רעיונות שיבהירו מה אני חושב על החוקים הרעים שמחוקקים נבחרי הציבור שאתם בחרתם כשאני סובבתי לרגע אחד את הגב, אבל לא הצלחתי לגבשם לכדי פוסט קוהרנטי. ואז נזכרתי בספר הנפלא "שלושה בסירה אחת", והחלטתי לקרוא שוב לעזרתו של ג'רום ק' ג'רום, שיואיל ויכתוב לי פוסט אורח. ג'רום לא נמצא במצב שבו הוא יכול לסרב להצעות שכאלה, והנה אנו מוצאים את עצמנו עם טקסט על חבורת כלבים. הטקסט הזה, אעיר בטרם אעביר את המקלדת לאורחנו המכובד, הוא טקסט שעובר לי בראש בכל פעם שאני חושב על הקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים מציגים את פעולותיהם הבלתי-דמוקרטיות ככאלה שמקיימות את כללי המשחק.

תבלו.

-=-

הייתי יום אחד בכניסה של חנות כלבו גדולה ועל כל סביבותי היו כלבים שחיכו לאדוניהם שעסקו בפנים בקניות. היו שם מסטיף וקולי אחד או שניים, וסן ברנרד וכמה רטריוורים וניופאונדלנדים, כלב ציד ופודל צרפתי עם שפע של שיער על הראש אבל קצת קירח ומצורע על הגב, בולדוג, כמה יצורים מוזרים בגודל חולדות ושני יורקשירים.

הם ישבו להם סבלניים, מאופקים ומהורהרים. רוגע מפוכח שרר בלובי, אוירת שלווה וקבלת דין נוגה עטפה את החדר.

אז נכנסה עלמה צעירה וחביבה והשאירה שם פוקס טרייר קטן שנראה טוב וכנוע, קשור בשרשרת בין הבולדוג והפודל. הוא ישב לו והסתכל סביבו לרגע, אז נשא עיניו לתקרה, ועל פי מבע פניו אפשר היה לחשוב שהוא מהרהר באמא שלו, ואז פיהק. הוא הסתכל בשאר הכלבים, שכולם שקטים, רציניים ומעוררי כבוד. הוא הביט בבולדוג שרבץ תם וישר לימינו, הוא הביט בפודל הדרוך והממושמע, ואז בלי מילה של אזהרה, בלי צל של התגרות, הוא נשך את הפודל הזה ברגלו הקדמית ויבבה של כאב הדהדה בכל מרחביו השלווים של הלובי הרוגע.

תוצאות הניסוי הקט נראו לו משביעות רצון ביותר ועתה היה החלטי בנסיונו להמשיך ולהחיות את האוירה הכללית. הוא דילג מעל הפודל ותקף באלימות את הקולי, והקולי התעורר והתחיל מיד במאבק עז ורעשני עם הפודל. עתה שב פוקסי שלנו למקומו ותפס את הבולדוג באוזן מנסה לתלוש אותה ממקומה. הבולדוג, בדרכו ההוגנת והלא מפלה, התנפל על כל דבר אפשרי, כולל הסבל, וזהאיפשר לטרייר הקטן והחמוד להנות מהתכתשות רצופה משלו עם יורקשירי נלהב לא פחות.

כל מי שמכיר את הטבע הכלבי יודע שעכשיו כל שאר הכלבים שם נלחמו בשצף קצף כאילו חייהם וביתם תלויים בתוצאות הקרב הזה. הכלבים הגדולים נלחמו אלה באלה ללא הבחנה, ושאר הכלבים נלחמו בינם לבין עצמם, ואת זמנם החופשי מילאו בלנשוך את רגלי הכלבים הגדולים.

כל הלובי הפך למהומת אלוהים והרעש היה ממש מטריף. קהל התאסף בחוץ ליד החנות והתעניין לדעת אם זאת אסיפת בחירות, ואם לא, אז את מי רוצחים. אנשים באו עם מקלות וחבלים וניסו להפריד בין הכלבים, והמשטרה נקראה לעזרה.

ובלב כל זה, בתוך כל המהומה הנוראה, באה העלמה הצעירה והחביבה, חטפה את כלבלבה הקט והמתוק (הוא השכיב את היורקשירי במיטה לחודש, ועכשיו רבץ לו ועל פניו הבעה של שה בן יומו), לקחה אותו בזרועותיה, נישקה אותו ושאלה אותו אם לא נרצח, ומה כל הכלבים הגדולים והרעים האלה עשו לו. והוא התרפק עליה ונשא עיניו אליה במבט שכמו אומר: הו, אני כה שמח שבאת לקחתני משדי השאול הנבלים האלה.

היא אמרה שלאחראים על החנות אין שום זכות להרשות ליצורים גדולים ופראיים כמו כל הכלבים האלה להיות בחור אחד עם כלבים אנושיים ומהוגנים, ושהיא באמת חושבת ללכת לתבוע מישהו על זה.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. אני חישבתי חובות של לפחות 1,500,000 ש"ח על הפוסט הזה, וג'רום לא נמצא במצב שבו הוא יכול לעמוד בהוצאות שכאלה.

    • אני חושב שאתה מתעלם מהעובדה שאני עשיתי פה דברים בכוונה. זה פיצוי כפול.

  2. האם בעקבות חוק לשון הרע אני יכול – כחילוני – לתבוע את כבוד הרב עובדיה יוסף שאמר 'החילונים עזבו את התורה ונעשו אהבלים' ? אני בהחלט חושב ש300000 שקל מכיסו של הרב לי ולכל חילוני שמרגיש את עצמו נפגע מדבריו הם דבר רצוי מאד.

  3. ואתם, לעומת זאת, מתעלמים משיקול דעת בית המשפט בקביעת פיצוי, בהנחה שבכלל הוכח כי היתה דיבה. אתה עורך דין, לא?

    • רגע, אתה מצפה שבית המשפט השמאלני החילוני יגן על עובדיה יוסף? מה אתה לא יודע שכולם שם מצביעים מר"צ?

  4. עדו,
    לא, אתה לא יכול לתבוע. כלומר, אתה יכול לתבוע, אבל אין הרבה סיכוי שתזכה. ואיזה מין חילוני אתה, עם הזקן הזה והכובע הזה? יש לי הרגשה שאתה דוס היפסטר.

    יונתן,
    עורך דין? איכס! איפה?!?

    • מישהו פעם טען שבאופי שלי אני מזכיר את קפטן 'האדוק' מטינטין, זאת הסיבה שבחרתי בציור הזה לייצג אותי. במציאות אני לא הולך עם כובע קפטן.

  5. […] ח"כ זהבה גלאון (יחד עם חברה לסיעה אילן גילאון ויחד עם חברי הכנסת יצחק הרצוג ואיתן כבל ממפלגת העבודה) הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (זהירות, וורד) לפיה נשיא המדינה יוכל לסרב לחתום על חוקים שאישרה הכנסת בשלוש קריאות, אם יסבור שמדובר בחוקים הפוגעים בדמוקרטיה או בהפרדת הרשויות או שיש בהם אלמנטים גזעניים או אם נפלו בהליכי חקיקתם פגמים אתיים או פרוצדורליים. חוק שהנשיא סירב לחתום עליו, יוחזר אל הכנסת לקריאה רביעית ורק אם ישיג את תמיכתם של 61 מחברי הבית יכנס לספר החוקים. משמעות הצעת החוק היא הענקת סמכות וטו לנשיא המדינה על חקיקת הכנסת, אקט שאין לראותו אלא כשינוי מהותי של העקרונות הקונסטיטוציוניים עליהם מונחת שיטת המשטר הישראלית. את השינוי החוקתי הזה שולפת גלאון מהשרוול כדי להתמודד עם העובדה שהיא אינה מצליחה לגייס רוב לעמדות אותן היא מייצגת במליאת הכנסת, ומסתירה מאחורי . מדובר, אם כן, בהצעה אנטי-דמוקרטית ממדרגה ראשונה, הצעה שהייתי מצפה שתונח על שולחן הכנסת על ידי אנשים כמו מיכאל בן ארי, דני דנון, יריב לוין או זאב אלקין. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: