פורסם על ידי: רועי רוטמן | 7 בדצמבר 2011

רכישת מקצוע

כחצי שנה לפני שהשתחררתי מהצבא, התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. מכיוון ששירתתי בחיל המודיעין ופיתחתי עניין אמיתי בשפה הערבית, אחד הדברים שעברו בראשי היה ללכת וללמוד משהו בכיוון הזה. ערבית, מזרח תיכון, אולי מדע המדינה. כשהתייעצתי עם הוריי, אמר לי אבי "לך, בני, ורכוש מקצוע. זה חשוב". הקשבתי לעצתו, והלכתי ללמוד משפטים.

-=-

אחד הדברים שלמדתי בפקולטה למשפטים הוא שישנם כמה רציונלים לענישה הפלילית. הרציונל הראשון הוא הרצון להגן על החברה מפני העבריין באמצעות הרחקתו ממנה ושליחתו לבית הכלא. הרציונל השני הוא הרתעתם של עבריינים פוטנציאליים, שיראו מה קרה לחברם שנתפס וייראו. רציונל שלישי הוא שמי שעבר על החוק צריך קצת לסבול בגלל זה. ורציונל רביעי הוא רציונל של שיקום. משום מה, יש אנשים שחושבים שאם עבריינים ישבו בכלא, הם יקבלו טיפול שיקומי שיסייע להם לצאת ממעגל העבריינות. אלא שהרציונל הזה לא באמת מתממש, ועבריין שנכנס פעם אחת אל בית הכלא, סביר מאוד להניח שימצא עצמו חוזר אליו לתקופות מאסר נוספות.

דוגמא לכך היא המקרה המעניין של העבריין ח"ח, שכתב אוטוביוגרפיה מרתקת ובה מתוארות התקלויותיו החוזרות ונשנות עם החוק. בתחילה, היה ח"ח עבריין קטן, שהסתפק בפריצה לבתים ובכיוס נוסעות בקווי אוטובוס עמוסים. ח"ח נתפס, הועמד לדין, ולמרות תחינותיו – נשלח לכלא. כשסיים לרצות את עונשו היה ח"ח עבריין נועז ומתוחכם יותר, שהחל לשלוח ידו בעבירות הונאה סבוכות. ואכן, לאחר זמן מה נתפס שוב, כשהוא מנסה לעקוץ תיירים שהגיעו לארץ ולשכנע אותם להשקיע בפרוייקט נדל"ני מפוקפק, שלא היה אלא הונאה. שוב נשלח ח"ח אל הכלא, למרות כל הטענות המקוריות שניסו סנגוריו להעלות בבית המשפט. כשהשתחרר, היתה זו רק שאלה של זמן עד שיחזור לאורח חייו העברייני הקודם. למרבה הצער, מי ששילם את המחיר הוא אחד משכניו של ח"ח, שנקלע עימו לויכוח פעוט. הויכוח הפך לריב שבמהלכו הלם ח"ח בראשו של שכנו באמצעות גרזן והרגו.

המקרה של ח"ח מלמד אותנו שרכישת מקצוע היא אמנם עניין חשוב, אך יש דברים חשובים ממנו.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. אז… טוב שאתה עו"ד או עוד לא?

    • ענת, שאלה מצויינת.

    • השאלה היא – האם רע שרועי איננו מזרחן? הגיס שלי הוא עורך דין, אבל הוא גם מתעניין בהיסטוריה ועכשיו בדיוק שוקד על דוקטורט בנושא היסטוריה משפטית (או משפט היסטורי) שעוסק בתקופת המנדט והמחתרות.
      אז בוא נראה מה יכול רועי לעשות כדובר ערבית שהוא גם עורך דין?
      נראה לי שמובארק צריך מישהו שייצג אותו עכשיו, לא?

  2. עדו, אני מבין ערבית, לא דובר ערבית. ואת מבארכ אני לא אייצג. הבנתי שיש לו בעיה לעמוד בתשלומי שכר טרחה.

  3. פוסט נוגע ללב. אותי, למשל, אבא שלי עשה כל מאמץ להפנות לכל כיוון אחר חוץ ממשפטים וכשל. בסופו של דבר אני ואתה הגענו לאותו מקום. העשייה המשפטית היום יומית היא עניין מאוס ושלילי. בסופו של דבר מדובר במקצוע המבוסס לרוב על עימות מתמיד, שואב אליו את סוג האנשים שנהנים מדברים כאלה, ואם אתה לא כזה לפני שהגעת, תהפוך מהר מאוד לכזה. אז אני יושב במשרד עורכי הדין שלי וחושב מה היה לו אכן הייתי הולך ללמוד בישול רומני וגננות זן, עד כמה היו חיי טובים ומאושרים יותר, ועד כמה אני מתבזבז בעיסוקי הנוכחי. יהיו פוסט זה ודומיו תמרורי אזהרה – אדם צעיר, התרחק מהפקולטה למשפטים. זה לא יעשה לך טוב. והרשה לי גם לא להסכים – ההחלטה על בחירת העיסוק בחיים היא השנייה בחשיבותה לאחר בחירת בן זוג. היא גם פחות הפיכה. לא לזלזל.

    • גל. מה מונע ממך לעשות הסבה מקצועית? בינינו גנני זן יש הרבה פחות מעורכי דין, לפחות בישראל.

  4. […] עזות המצח הזו מזכירה לי את שירו של אריק איינשטיין, "אדוני השופט": שם, היה זה השכן המסכן שהכניס את ראשו מתחת לגרזן, […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: