פורסם על ידי: רועי רוטמן | 20 בינואר 2012

מלח הארץ

יושב אדם עם בתו הקטנה ומאזין לשיר ילדים מפורסם. השיר הוא אחד מאותם שירים שעליהם אפשר להגיד שהוא חלק מהפסקול של כולנו, וככזה הפך במידה מסוימת לרעש רקע שאדם לא הקדיש לו יותר מדי תשומת לב. אבל עכשיו, כשיושב אדם עם בתו הקטנה ומאזין לשיר, הוא מגלה שזה שיר שמייצג הרבה מאוד מהדברים שאדם מתעב.

-=-

טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.

מלח הארץ, טוליק. זה הרי ברור שהוא ילד יפה, בהיר שיער ותכול עיניים. ארבע השורות הראשונות של השיר עושות עבודה טובה, ובלי להגיד את זה במפורש מבהירות לנו שטוליק נמצא מעלינו. הוא טוב מאיתנו, על אף שהוא רק ילד (באמת? איפה כתוב שהוא ילד?), וכשהוא יהיה גדול הוא יהיה הרבה יותר טוב מאיתנו. טוליק הוא מושא להערצה ולקנאה, מישהו שהיינו רוצים לראות בו מודל לחיקוי אבל לאמיתו של דבר – אנחנו יודעים שלעולם לא נהיה כמותו.

-=-

טוליק, הי טוליק, תן לי עינב
אך טוליק שותק, כמעט נעלב
העינב הוא של טוליק כל האשכול
רק לו, לו לטוליק, מותר לאכול.

בשלב הזה אנחנו לא יודעים מי מבקש את העינב מטוליק. כל שאנחנו יודעים הוא שלטוליק יש משהו שאין למבקש: רכוש. טוליק שולט בשוק הענבים המקומי. בעצם, זה לא מדויק. אנחנו יודעים עוד משהו על טוליק. אנחנו יודעים שטוליק יודע את כל מה שאנחנו הבנו עליו בבית הראשון של השיר, ושהידיעה הזו גורמת לו לחשוב שהוא באמת יותר טוב מהסובבים אותו, ושיש לו זכות טבעית לשלוט בשוק הענבים המקומי. אם מישהו מנסה לערער על הזכות הזו, הוא לא רק פוגע בקניינו של טוליק: הוא ממש מעליב אותו! איך מעז אותו פונה אלמוני לבקש עינב? הוא לא יודע מה טוליק עשה בשביל מדינה?

-=-

טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
בעיניים של טוליק דמעות עגולות
כי רינה הלכה לה לבד בחולות.

ועכשיו נכנסת לתמונה רינה. אפשר להניח במידה גבוהה של ביטחון שרינה היא זו שרצתה שטוליק יחלוק איתה את אשכול הענבים שלו. לרינה, מסתבר, יש כבוד עצמי. אם טוליק לא רוצה להיות נחמד אליה, מדוע לה לבזבז את זמנה בחברתו? היא תלך ותסתדר בלעדיו. אומרת, ועושה. אבל ראו את טוליק, הוא פשוט לא מבין מה רינה חושבת שהיא עושה. כשם שהוא נעלב מעצם הרעיון שאולי ראוי לחלוק את עושרו ואת מזלו הטוב עם הזולת, כך הוא נעלב מכך שהזולת – שאותו דחה טוליק – לא מוכן לשבת ולחשוב שמה שיורד עליו הוא גשם. ולא סתם זולת, ילדה! היום היא לא רוצה לשחק עם מי שלא נותן לה ענבים, ועוד עשר שנים היא לא תרצה לשכב עם מי שלא קונה לה תכשיטים! איזה מין דבר זה? היא לא יודעת שהיא צריכה להגיד תודה על עצם זה שטוליק חפץ בחברתה?

-=-

אני חושב שאני יודע מי עושה יחסי ציבור לטוליק.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. הו זה ניתוח נהדר. מעולם לא אשמע את השיר הזה באותו אופן. לא ששמתי אותו הרבה לפני כן, אבל בכל זאת.
    והרשה לי להפנות אותך לפוסט ישן שלי מהלטאה על שירי ילדים: http://www.bathlizard.com/archives/2005/children-songs

    • אני לא חושב שדודה של אימא שלי חשבה על מלחמה, מוות ודם כשכתבה את 'במדינת הגמדים' אבל נכון שזה היה בתקופת מלחמת העולם השנייה והיא הייתה בATS בצבא הבריטי. היא ראתה אצל חברים את הילד הקטן צועד לו בקומה זקופה כמו חייל וחיברה עליו שיר. זה הכל.

  2. נהדר🙂

  3. למעשה, מי שעושה לטוליק יחסי ציבור זה דווקא הבחור הזה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A6%D7%9E%D7%9F

  4. אבל מה לעשות? גם כשדני המיתולוגי נתן לנורית תפוח ופרח, היא אכלה את התפוח וזרקה את הפרח ובכל זאת הלכה לה לשחק עם ילד אחר.
    אז לתת או לא לתת?

  5. ערן,
    שירי ילדים הם עולם ומלואו של זוועות.

    עדו,
    השאלה היא לא מה עבר במוחו של הכותב (ונדמה לי שזה דיון שכבר התנהל כאן בבלוג בעבר). הטקסט נושא את עצמו, ולא קשור רק בכוונת הכותב.

    הילה,
    תודה.

    נדב,
    לא מדויק. טוליק עושה יחסי ציבור לגבירצמן. ואגב, אם קוראים את הערך הזה מגלים שמה שעבר לכותבת בראש די מזכיר את מה שעבר לי בראש.

    ענת,
    דני לפחות ניסה להיות נחמד. אולי היו לו מניעים נסתרים, אבל הוא ניסה להיות נחמד. לא אשמתו שנורית החליטה שהיא דופקת וזורקת.

    • הטקסט נושא את עצמו ולא חשובה כוונת הכותב…
      תספר את זה לשופט שדחה את התפטרות הרופאים המומחים…

  6. טוליק הוא פשוט ילד רגיל, כמו כל הילדים בגיל 3. אגואיסט ומחזיק ברכוש פרטי עד חורמה (גם אם הוא לא שלו). אחד משירי הילדים החביבים עלי.

  7. אבל אולי טוליק כבר הכיר או שמע על אותה נורית ומעלליה.. והא מצטער שהיא הולכת – אבל לפחות לא שוב דפקה וזרקה.

  8. ממליצה מאוד לקרוא פוסט נהדר בהקשר לסיפור של השיר, מה עבר בראשו של הכותב ועל מי הוא נכתב:
    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1722-288-29662463,00.html


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: