פורסם על ידי: רועי רוטמן | 3 במאי 2012

טייס אוטומטי

שני דברים קרו השבוע שהקפיצו את הפיוז ללא מעט אנשים סביבי. הראשון הוא שחרורו של חגי עמיר מהכלא והשני הוא הקדמת  הבחירות. בשני המקרים אנשים רבים מסביבי הגיבו תגובה כמעט פבלובית, ומוטעית לחלוטין. התגובות האלה, שנראה כי הן נובעות בעיקר מתחושת שייכות לקבוצה פוליטית מסויימת, מחזיקות במכנה משותף שאני תופס כבעייתי: שתיהן תגובות שמגיעות מאנשי שמאל שערכים דמוקרטיים הם נר לרגליהם, אלא שבסופו של דבר הן דווקא חותרות תחת אותם ערכים עצמם.

-=-

חגי עמיר הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע רצח ובהחזקת נשק, ונידון ל-12 שנות מאסר. המדינה ערערה על קולת העונש, ובית המשפט העליון קיבל את הערעור וגזר על עמיר 16 שנות מאסר. במהלך שהותו בכלא הורשע עמיר בעבירה נוספת של איום על חייו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ונגזרו עליו שנת מאסר (שאת מחציתה ריצה, בהתאם לפסק הדין, בחופף לעונשו הראשון ואת מחציתה האחרת ריצה בנוסף לעונשו הראשון) וכן 8 חודשי מאסר על תנאי. בסך הכל ישב עמיר בכלא, בבידוד, 16 שנים ומחצית השנה, פחות יום אחד שהופחת מעונשו מכיוון שלא משחררים אסירים מהכלא בשבת (ואכן, ממש היום מלאו 16 שנים ומחצית השנה לרצח רבין). מעבר להפחתת היום האחד הזה, לא קוצר עונשו של עמיר. לא ניכו לו שליש, לא קיבלו את בקשתו לשחרור מוקדם ולמיטב ידיעתי, הוא גם לא זכה לצאת לחופשות מהכלא. מדינת ישראל עשתה כל שביכולתה על מנת להבטיח ששהותו בכלא של עמיר תהיה ארוכה ככל שמאפשר פסק הדין שגזר את דינו למאסר. אני תוהה אם יש הרבה אסירים אחרים שזכו ליחס שכזה. הדוגמאות המרכזיות שאני יכול לחשוב עליהן הן דוגמאות של אסירים בטחוניים פלסטיניים (שלקרוא למה שהם זוכים לו "משפט" זו בדיחה. ובכוונה לא בחרתי בביטוי "משפט הוגן"), אסירים לבנונים (פחות או יותר אותו כנ"ל) ומרדכי וענונו (שיהיה מעניין להשוות בין רשימת מבקרי היחס אליו לרשימת המצקצקים על שחרורו של עמיר).

הייחוד בפשעו של חגי עמיר הוא שמדובר בפשע שלא כוון ספציפית נגד אדם. יצחק רבין לא נרצח מכיוון שהיה יצחק רבין, הוא נרצח מכיוון שהוא היה ראש ממשלה שניסה להוביל מדיניות שהיתה שנויה במחלוקת אידיאולוגית קשה בין הזרמים הפוליטיים השונים בישראל. יגאל וחגי עמיר רצו להביא למותו של רבין מתוך מחשבה שבכך יוכלו להשפיע על התהליכים המדיניים האלה ולשנות את מסלולם (ולא נכנס כאן לויכוח האם הם השיגו את מטרתם או לא). כנגד התקפה ישירה כזו עליה, יכולה דמוקרטיה לעשות אחת משתיים:  דרך פעולה אחת היא להשתגע, לשבור את כל הכלים ולטפל בפורעים בדרך שהיא (ותסלחו לי על הפראפרזה) כרסום יסודותיה שלה עצמה; הדרך השניה היא לעצור את העבריינים, להעמידם למשפט הוגן (ואני סבור שמשפטם של האחים עמיר היה הוגן), להשליכם לכלא ולדאוג שעונשם ימוצה עד תום. כך פועלת דמוקרטיה ששלטון החוק נושא בעיניה ערך כלשהו.

מאז שנרצח יצחק רבין התקבע בשיח הישראלי מטבע הלשון "מורשת רבין" (שאני אישית סבור שהוא מטבע לשון ריק מתוכן, אבל זה עניין לפוסט אחר). אלא שהפסטיבל סביב שחרורו של חגי עמיר מראה כי למול מורשת רבין – תהא אשר תהא – עומדת גם "מורשת האחים עמיר". זניחת עקרונות של שלטון חוק דמוקרטי בשל תאוות נקם בעבריין שריצה את עונשו אולי לא תביא לנצחונה של מורשת עמיר בנוק-אאוט, אבל אין ספק שתוסיף לה הרבה מאוד נקודות בהחלטת השופטים.

-=-

בנימין נתניהו החליט שהוא רוצה להקדים את הבחירות הכלליות, שהיו אמורות להתקיים בחודש אוקטובר 2013, ולקיימן בתחילת ספטמבר 2012, בעוד כארבעה חודשים. אפשר היה לחשוב שהשמאל הישראלי ישמח על שכהונתה של הכנסת והממשלה הרעות האלה תקוצרנה ביותר משנה, לא? אז זהו, שלא. אנשים שאך תמול-שלשום קראו להחליף את הממשלה ומפלגות שטרחו על הגשת הצעות אי אמון מגלים פתאום שדווקא טוב להן עם הממשלה הנוכחית. הם רוצים שהיא תמשיך לכהן, הם לא רוצים לבזבז זמן וכסף על בחירות. ואני עומד משתאה ותולש שערותיי.

אני מסכים עם דובי קננגיסר שתפקידה של האופוזיציה אינו מתמצה בניסיונות להחלפת השלטון. כמו שכותב דובי, אופוזיציה צריכה לנסות ולשכנע את הציבור בצדקת דרכה באמצעות העברת ביקורת על הממשלה והצגת אלטרנטיבה אידיאולוגית ופרקטית לעמדותיה ופעולותיה של הממשלה. אלא שכשם שתפקידה של אופוזיציה אינו מתמצה בהגשת הצעות אי אמון, כך הוא לא מתמצה גם בנאומים נוקבים מעל דוכן הכנסת, בעריכת הפגנות סוערות ובהצגתם של ניירות עמדה כאלה ואחרים. יש לשלב בין השניים, וכשמגיע המועד הנכון לעבור מהצגת האלטרנטיבה לניסיון אמיתי ליישם את האלטרנטיבה הזו כאן ועכשיו.

המחאה החברתית של הקיץ האחרון נמנעה מלטעון באופן ישיר שממשלתו של בנימין נתניהו צריכה ללכת הביתה, וזאת מתוך רצון (ונואל) למנוע פוליטיזציה של המחאה. אלא שהמחאה העלתה אל פני השטח דרישה מהותית, שאינן מנת חלקו של פלח אוכלוסיה ספציפי, לשינויו של סדר העדיפויות החברתי והלאומי של המדינה. דרישה כזו היא לגיטימציה מובהקת לאופוזיציה לנסות ולטלטל את הספינה בעצמה על מנת להביא להחלפת השלטון. כאשר חלקים נרחבים מהציבור מביעים אי שביעות רצון כה גדולה מהתנהלות השלטון, אסור לאופוזיציה להסתפק בהצגת אלטרנטיבה ובאמירה "זו דעתי. עכשיו חכו שנתיים עד הבחירות עם הטענות שלכם". זו הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, והעובדה שראש הממשלה חושב שבחירות מתאימות גם לאינטרס הפוליטי שלו לא צריכה לגרום למתנגדיו לצאת בקריאה שכל כולה "אם ביבי רוצה משהו, אני אוטומטית מתנגד".

וברשותכם, הערה אחת על מפלגת קדימה, בהקשר הזה: סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, שבמשך למעלה משלוש שנים תוקפת את בנימין נתניהו ושאך לפני חמישה ימים(!) משכה הצעת אי-אמון שהגישה מתוך כבוד לאבלו האישי של ראש הממשלה על אביו שנפטר, עושה פתאום שמיניות באוויר על מנת למנוע את הקדמת הבחירות. כאשר זו דמותה של האופוזיציה, יתכן שמצווה ללכת לבחירות לא רק למען הסיכוי שיוחלף השלטון, אלא גם למען הסיכוי שתוחלף הנהגת האופוזיציה. אכן, מזל גדול הוא שהצעת אי האמון האחרונה נמשכה. לו חלילה היתה עוברת, מה היה עושה שאול מופז?

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. רק לשאלתך האחרונה: אם הצעת אי האמון הייתה עוברת, שאול מופז היה מוכרז ראש הממשלה החדש של ישראל. הצעות אי אמון (קונסטרוקטיביות, בישראל, מאז שנות ה-90), לא גורמות לפיזור הכנסת אלא להחלפת הממשלה במסגרת הכנסת הקיימת.

    • דובי, ממש לא מדוייק. במקרה שהממשלה נופלת בהצבעת אי אמון או בהתפטרות ראש הממשלה (כפי שהיה במקרה אולמרט), מוזמנות סיעות הבית אל הנשיא כדי להמליץ בפניו על חבר כנסת מכהן כמועמד חלופי. בתום ההתייעצויות יקציב הנשיא תקופה של 21 יום לאותו מועמד להרכיב קואליציה ולאחר מכן ארכה נוספת של 21 יום. בכנסת הנוכחית אין לאף חבר כנסת אחר מלבד בנימין נתניהו יכולת להרכיב קואלציה.

    • אלבר, אתה לא מעודכן. בערך מ-1996.
      ראה חוק יסוד: הממשלה, סעיף 28 (ב) ו-(ג):
      (ב) הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב.
      (ג) החליטה הכנסת כאמור, רואים את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה; הנשיא יטיל, בתוך יומיים מקבלת ההחלטה, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצויין בהחלטה.

      לנשיא אין שיקול דעת בכלל. ההמלצה על מועמד חלופי נעשית בתוך הצעת אי האמון עצמה, והיא חייבת לעבור ב-61 קולות, כלומר רוב של הכנסת חייב לתת אמון במועמד חלופי מסויים כדי להפיל ממשלה באי אמון.

    • (סליחה, 2003, לא 1996. ב-96 רק נקבע רוב מוחלט. הקונסטרוקטיבי נכנס רק עם ביטול הבחירה הישירה ב-2003).

    • אתה לא מדייק. בסיטואציה ההיפותטית לגמרי הזאת, מופז לא היה מוכרז ראש הממשלה החדש של ישראל, אלא, כפי שציינת, הנשיא היה מטיל עליו את הרכבת הממשלה. ממשלתו החדשה היתה צריכה לקבל את אמון הכנסת, והוא לא בהכרח היה מצליח בכך ונהיה ראש ממשלה.

  2. שתי הערות, לגבי "פסטיבל" חגי עמיר, נכון דליה רבין הביעה אתמול תרעומת על שיחרורו מהכלא, אבל אני לא מכיר קרוב משפחה של נרצח שרוצה שמי שהיה שותף לרצח ישתחרר. אין ספק שהתגובה של נועה רויטמן הייתה הרבה יותר מכובדת: "חגי עמיר משתחרר מחר מהכלא. ככה זה בדמוקרטיה. אני יודעת. אבל מה לעשות? הלב לא רציונאלי. הוא שורף. וביום כזה במיוחד. שורף לחיות על האדמה הזאת, שאני כל כך אוהבת". משמרות המחאה של מרצ ותנועות הנוער לא מחו על עצם השחרור, רק ביקשו להזכיר שלא נסלח ולא נשכח ושספק אם ריצוי העונש מחפה על העוון (וכן, אני שייך לאלו שחושבים שלולא הרצח תהליך אוסלו היה יכול להביא לשלום היסטורי ביננו לפלסטינים).
    לגבי הקדמת הבחירות, מדוע אתה כורך את מפלגת קדימה עם השמאל הישראלי? אכן חברים בקדימה לא ממש מאושרים מהבחירות המוקדמות, מן הסתם בגלל הסקרים המנבאים להם מפלה, אבל שאר מפלגות הגוש חושבות אחרת. זהבה גלאון הגישה הצעה לפיזור הכנסת, גם שלי יחמוביץ תומכת בהקדמת הבחירות, אז רק על קדימה לבזבז חצי פוסט?
    ומלבד זאת אני מסכים לחלוטין שישי להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

    • אחרי כתיבת התגובה הנ"ל קראתי בטמקא ידיעה על כך שגם שמעון שבס ויוסי שריד הביעו תרעומת על שיחרורו של עמיר.

    • אלי,
      מכיוון שזו התגובה היחידה כמעט שהתייחסה לפרק אודות חגי עמיר, אתייחס רק לעניין הזה כאן ואשאיר את ההתייחסות לסוגיית הבחירות לתגובה כללית בסוף, שתתייחס לכל מה שנאמר בתגובות. עמך הסליחה.
      הביקורת שלי היא לחלוטין לא על משפחת רבין. אני לא יכול להאשים את מי שאיבד אדם יקר לו באופן אישי על שהוא שונא את מי שהביא לאובדן הזה. הבעיה שלי היא עם אנשי שמאל אחרים שמצקצקים בלשונם על השחרור, וכוונתי אינה בהכרח לארגוני שמאל, אלא לאנשים שתופסים את עצמם כאנשי שמאל ועדיין מייחלים לזה שחגי עמיר יינמק בכלא עד יומו האחרון. נתקלתי בכמה כאלה בימים האחרונים בפיד שלי בטוויטר. ולא שארגוני שמאל "רשמיים" טובים בהרבה, כמו שאפשר לראות מתגובתה של "שלום עכשיו" – http://news.walla.co.il/?w=%2F2683%2F2530243.

    • אה, ועוד דבר: אפילו הבוסט האלקטורלי שנתן רצח רבין לשמאל לא עזר לו לשמור על השלטון. רוב הסיכויים שאלמלא הרצח, רבין היה ניגף בבחירות (ובהתחשב בגילו, זה לא בלתי סביר שהיה פורש מהפוליטיקה). ככה שאני לא חושב שצריך לייחס ליגאל עמיר הצלחה בהיבט הזה.

  3. אני רוצה להוסיף את תמיהתי לגבי החלק השני של הפוסט – לא ראיתי בשום מקום שיחימוביץ או גלאון, או מישהו ממפלגתן, מתנגד להקדמת הבחירות. אפילו להיפך. מן הסתם יש קולות נגד הקדמת הבחירות – ברק ימצא עצמו בחוץ, או בליכוד; גודלו של הליכוד עלול להצטמק; דרעי לא יודע לאן ללכת; וקדימה תסבול מהמאבק בלפיד (או לפיד/לבני). הדיווחים על ההתנגדות להקדמת הבחירות נראים לי כמו הספינולוגים של ביבי שמנסים לגרום לזה להראות כאילו הקדמת הבחירות היא מהלך מבריק שלו, ולא הרצון שלו להיות ראשון המפרקים לפני שליברמן או החרדים עושים לו את זה.

    • כמובן שאנחנו עוסקים כאן בספקולציות, אין לנו דרך לדעת מה היה באמת קורה לולא הרצח. אני רק רוצה להזכיר שלאחר הרצח פרס כנראה חשב שכדי לנצח בבחירות הוא צריך לקבל את ההילה הביטחונית שהייתה לרבין, הוא מינה עצמו לשר ביטחון והקפיד שיהיו לו מספיק הזדמנויות צילום בשטח עם חיילים לבוש במעיל עור (עבדתי אז בחדשות ערוץ 2 והיו לנו מספר אייטמים בנושא), פרס חשב אז גם שהפיוס בעם חשוב יותר מהמשך תהליך אוסלו, הוא הזמין את המפד"ל לממשלתו, דחה את ביצוע הפעימה השנייה – פינוי חברון (אותה ביצע נתניהו בהסכם Y) "הבוסט האלקטורלי, מוסמס – הוא היה יכול להיות מנוצל לו פרס היה מכריז על בחירות בסמוך לרצח, בתעמולת הבחירות של 96 לרצח רבין כמעט ולא היה זכר.
      פרס הפסיד את הבחירות לאחר שביצע שתי טעויות קריטיות שנבעו מרצונו למתג עצמו כביטחוניסט, חיסול "המהנדס" יחיא עייש בזמן בו לא היה פעיל, חיסול שהביא לגל פיגועי ההתאבדות הגדול ביותר שידעה המדינה. מבצע "ענבי זעם" שהסתיים עם הפגז התועה (?) בכפר כנא שהרג 102 אזרחים ופצע 100 אחרים. התקרית הזו הדירה את ערביי ישראל מהקלפיות והפחיתה את מספר הפתקים עליהם היה רשום "שמעון פרס".
      מה היה קורה לולא נרצח רבין? האם הוא היה נמנע מחיסול עייש? לא ברור, אבל די בטוח שהוא לא היה מרגיש צורך להוכיח את סמכותו ה"ביטחונית" כפרס, ויתכן שהיה נוהג בשיקול דעת רב יותר.
      יגאל עמיר הסביר בחקירותו מדוע לא ירה בפרס כשהייתה לו ההזדמנות לכך (פרס ירד במדרגות מספר דקות לפני רבין), והוא אמר שקל זאת, אבל ידע שכדי לחסל סופית את תהליך אוסלו צריך להרוג את רבין.
      צריך לומר שמי שהביא לקבורת תהליך אוסלו היה אהוד ברק, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

  4. אני דווקא נמנית על החלק במחאה שקרא להפלת הממשלה של ביבי, ומובן שאין בי ולו טיפת צער על הקדמת הבחירות.
    ובכל זאת, יש בעיני חשיבות גם לאופן שבו זה נעשה. נדמה לי שיש הבדל תהומי בין הקדמת בחירות שנקבעת על ידי ביבי בעצמו – וכך היא לא רק במועד שנוח לו אלא גם מעבירה מסר של: "אני אחליט מתי יהיו בחירות", מה שמעניק לו עוד כוח ושליטה בעיני הציבור, ובין הקדמת בחירות בעקבות מחאה שהפילה את הממשלה – שמעבירה בדיוק את המסר ההפוך ליושבים במרומי הכנסת והממשלה: "אם לא תעשו את העבודה, אם לא תפתרו את כל הבעיות שהוציאו אותנו לרחובות, נחליף גם אתכם". ולכן, בצד השמחה על עצם קיום הבחירות, אני מצרה על האופן שבו זה נעשה.
    ולגבי האופוזיציה שלא יזמה את הפלת הממשלה – אני מתקשה לראות באופוזיציה הנוכחית (על כל חלקיה) כאופוזיציה אמיתית, ובטח שאני לא רואה בה חלק מהמחאה. לצערי, לא התרשמתי שמי ממפלגות האופוזיציה מייחלות באמת לשינוי ממשי בסדרי העדיפויות.

  5. רק כשביבי יושב בבית או באופוזיציה זז כאן משהו בארץ הזו בתקופות שביבי היה בשלטון או להבדיל יצחק שמיר היה בשלטון איך אפשר להגיע להיות ראש ממשלה ואז לשחק "בונקר" ?

    • שמת בדיוק את האצבע על הנקודה . לשחק בונקר זו מהותו של הימין. לכן שרון נאלץ להקים את קדימה, זה היה אחרי שהוא אשכרה שינה משהו במדינה.

  6. משפטו של חגי עמיר לא היה הוגן. הועד נגדו עד שקר ביודעין.

    • רחביה, תצטרך לפרט. אם הכוונה לאבישי רביב, אני לא בטוח שהטענה שלך מחזיקה מים, הן מכיוון שאני לחלוטין לא בטוח שעובדת היותו או אי היותו סוכן שב"כ היא בעלת השלכה אמיתית על תוצאות המשפט והן מכיוון שאני לחלוטין לא בטוח שה"ביודעין" שלך הוכח.

  7. תודה לכולם על התגובות. יש לי מה להגיד ביחס אליהן, אבל אני לא מול מחשב ולנסח תגובה ראויה זה לא עניין לדפדפן הסלולארי. כשאחזור הביתה אני מבטיח לענות.

    • תירוצים

    • אני ראיתי המסמך. כולם היו שם. בייניש, ארבל, רזניק, לדור, חזי כאלו, כולם. אין מצב שהם לא ידעו, כשהם העלו אותו לדוכן, שהמדובר בבחורצ'יק ההוא שהם עשו עליו ישיבה. הם ידעו שכשהוא אומר "אינני ולא הייתי סוכן שב"כ" הוא משקר. הם העלו אותו לדוכן ושאלו את השאלה. הם suborned perjury. וזה שאתה טוען שזה לא היה משנה בסוף לא משנה את זה. משפטים מתבטלים על פחות במקומות שמקפידים שגם התביעה תשחק הוגן. לגבי הטענה עצמה – שמע, "סוכן שלכם דחף לנו האקדח לידיים" זו טענה לא רעה…

  8. אני אתייחס כאן, במאוחד, לדברים שכתבתם ביחס לעניין הקדמת הבחירות.
    נתחיל מהבהרה קצרה, שמתייחסת לדיון של דובי, אלי וסתם אחד בשאלה מה היה עושה שאול מופז לו הצעת אי האמון שלו היתה מתקבלת. את התהייה הזו לגבי מופז הכנסתי לפוסט בחצי קריצה. אני לא בטוח שהמשפט הזה צריך לשנות משהו בקריאתו הכללית של הפוסט. למען הסדר הטוב אציין שסתם אחד ככל הנראה צודק, ושקבלת הצעת אי האמון של קדימה היתה מוליכה ככל הנראה לבחירות.

    הטריגר לכתיבת הפוסט הזה לא היה מה שקורה בכנסת. הוא היה בתגובות האנשים שסביבי למה שקורה בכנסת. יותר מדי אנשים, שאת חלקם אני מכיר אישית ויודע שהם לא ספינולוגים של ביבי או פיקציות שספינולוגים כאלה המציאו, שמו בצד את כל הטענות העקרוניות שהעלו נגד ממשלתו של נתניהו בשלוש השנים האחרונות והתחילו לדבר על שאלות של עיתוי ועלות. אני לחלוטין לא "מבזבז חצי פוסט" על קדימה (למעשה, מתוך פוסט של כ-850 מילים הוקדשה לקדימה רק הערת אגב בת כ-80 מילים). אני מדבר על אנשים שנעים ממפלגת העבודה שמאלה, ולא על חברי הכנסת של קדימה. אז נכון שעדיף היה, כמו שכתבה איה בתגובתה, שההחלטה על סיום דרכה של הממשלה הנוכחית לא תתקבל על ידי הממשלה הנוכחית עצמה, אבל עובדים עם מה שיש.

    והערת אגב אחת קטנה: הבחירות הקודמות התקיימו בפברואר 2009. אם תשאלו את רוב מי שמסביבכם מתי, אם כן, היו אמורות להיערך הבחירות הבאות אני מניח שהתשובות שהייתם מקבלים היו בסגנון של "ארבע שנים מפברואר 2009, היינו פברואר 2013". אלא שלמעשה, חוק יסוד: הכנסת כולל אנומליה מוזרה בקביעת המועד לעריכת בחירות, וקובע (למען נוחות החישוב) כי "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". אני אחסוך לכם את החישובים ואומר לכם שזה אומר שהבחירות היו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר 2013, ושצריך להגיד תודה לבנימין נתניהו שמנע ממשלתו כהונה של ארבע שנים ושמונה חודשים, והסכים להסתפק בשלוש שנים ושבעה חודשים.

  9. מי יודע, אולי אמירתך העיקשת להפיל את ממשלת נתניהו – היא היא שתפיל את ממשלת נתניהו.

  10. elbar86 :

    כמובן שאנחנו עוסקים כאן בספקולציות, אין לנו דרך לדעת מה היה באמת קורה לולא הרצח. אני רק רוצה להזכיר שלאחר הרצח פרס כנראה חשב שכדי לנצח בבחירות הוא צריך לקבל את ההילה הביטחונית שהייתה לרבין, הוא מינה עצמו לשר ביטחון והקפיד שיהיו לו מספיק הזדמנויות צילום בשטח עם חיילים לבוש במעיל עור (עבדתי אז בחדשות ערוץ 2 והיו לנו מספר אייטמים בנושא), פרס חשב אז גם שהפיוס בעם חשוב יותר מהמשך תהליך אוסלו, הוא הזמין את המפד"ל לממשלתו, דחה את ביצוע הפעימה השנייה – פינוי חברון (אותה ביצע נתניהו בהסכם Y) "הבוסט האלקטורלי, מוסמס – הוא היה יכול להיות מנוצל לו פרס היה מכריז על בחירות בסמוך לרצח, בתעמולת הבחירות של 96 לרצח רבין כמעט ולא היה זכר.
    פרס הפסיד את הבחירות לאחר שביצע שתי טעויות קריטיות שנבעו מרצונו למתג עצמו כביטחוניסט, חיסול "המהנדס" יחיא עייש בזמן בו לא היה פעיל, חיסול שהביא לגל פיגועי ההתאבדות הגדול ביותר שידעה המדינה. מבצע "ענבי זעם" שהסתיים עם הפגז התועה (?) בכפר כנא שהרג 102 אזרחים ופצע 100 אחרים. התקרית הזו הדירה את ערביי ישראל מהקלפיות והפחיתה את מספר הפתקים עליהם היה רשום "שמעון פרס".
    מה היה קורה לולא נרצח רבין? האם הוא היה נמנע מחיסול עייש? לא ברור, אבל די בטוח שהוא לא היה מרגיש צורך להוכיח את סמכותו ה"ביטחונית" כפרס, ויתכן שהיה נוהג בשיקול דעת רב יותר.
    יגאל עמיר הסביר בחקירותו מדוע לא ירה בפרס כשהייתה לו ההזדמנות לכך (פרס ירד במדרגות מספר דקות לפני רבין), והוא אמר שקל זאת, אבל ידע שכדי לחסל סופית את תהליך אוסלו צריך להרוג את רבין.
    צריך לומר שמי שהביא לקבורת תהליך אוסלו היה אהוד ברק, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

    בוודאי שאי אפשר לדעת בוודאות מה היה קורה, אבל קשה להתעלם מהעובדה שרבין היה במצב קשה מאוד בסקרים וממשלתו החזיקה מעמד בקושי, ובהסתמך על תמיכה חוץ-קואליציונית של המפלגות הערביות (עניין שכשלעצמו תרם לכרסום מעמדו הציבורי). רוב הסיכויים הם שרבין היה מפסיד את הבחירות, אלא אם כן היתה מתרחשת פריצת דרך מדינית רצינית בשנה שנותרה לקדנציה שלו.

  11. […] שלכם החליט להקדים את הבחירות. כפי שכבר כתבתי בעבר, זה לא רעיון רע בכלל. אלא שבהקדמת הבחירות אין די. צריך גם לנצל את הבחירות […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: