פורסם על ידי: רועי רוטמן | 5 ביוני 2012

מאותגרים פוליטית

שני בלוגרים שאחר בלוגיהם אני עוקב פרסמו, בפרק זמן של פחות מיממה אחת, שני פוסטים – כל אחד מהם בבלוגו שלו. כל אחד מהפוסטים עוסק בעניין שונה, לכאורה, אבל קריאה של שניהם יחד מראה שלמעשה הם משלימים זה את זה יפה מאוד.

-=-

דובי קננגיסר חוזר בפוסט שפרסם אל סוגיית הפוליטיזציה של המחאה החברתית, ומעלה טענה מעניינת (ובאופן כללי נכונה, לדעתי): מחאה, כל מחאה, היא בהגדרתה עניין של השוליים. מחאה, מעצם טיבה, מבקשת לאתגר את המיינסטרים ההגמוני, לשכנע אותו בטעותו ובצדקתה ולהביא לשינויו. מחאה לא צריכה לנסות להתחבב על איש (וכאן קופץ לראש ה"הם לא נחמדים" של גולדה מאיר) ולפנות למכנה המשותף הרחב ביותר שהיא יכולה לחשוב עליו (שלמה ארצי, מישהו?). דובי טוען, ואני מסכים איתו, שמחאה שתומכת במיינסטרים (ואני ארחיב: ומתחנפת אליו) אינה מחאה כלל (כמו שיפתח כתב פעם: זו לא חכמה להפגין בדמשק בעד שלטונו של אסד). מחאה שבורחת מהעלאת דרישות פוליטיות במובהק ובמפורש לא רק שאינה מבקשת להציב אלטרנטיבה או להביא לשינוי, אלא שקיים חשש אמיתי שהתוצר היחיד שלה יהיה חיזוקו של המצב הקיים.

יאיר לפיד הרגיז את דורה קישינבסקי. בטור התעמולה שידיעות אחרונות ממשיך להעניק לפוליטיקאי החדש במוסף השבת שלו, כתב לפיד שהסיבה שהוא לא מתייחס פומבית לסוגיות של פמיניזם או זכויות בעלי חיים (ואף מילה על מה שאני חושב על האנלוגיה) היא הצנזורה העצמית שהוא מפעיל כתוצאה מהפחד שמא איזה פעיל זכויות בעלי חיים או איזו פמיניסטית לוחמנית יחשבו שהוא לא כתב מספיק לעניין, ויכנסו בו. לפיד כותב שההתעקשות של הפמיניסטיות ואוהבי בעלי החיים להתפלש בניואנסים ובמורכבויות ולהתנפל בחמת זעם על כל מי שלא קולע בדיוק לטעמם האישי מרתיע אנשים (חשובים!) כמותו מהבעת תמיכה בקידום הרעיונות האלה. לפיד, שמתהדר השכם והערב בטענה שהוא יהווה אלטרנטיבה לפוליטיקה הישנה (ובמשתמע, הרעה) מודה בעצם שהוא אינו מסוגל להתמודד עם ביקורת שתוטח בו (ובמיוחד, כפי שמציינת דורה, מכיוונן של קבוצות יחסית מאורגנות), ושהוא מעדיף להביע רק את העמדות שקל להזדהות עמן ושאינן מאתגרות את המיינסטרים בשום צורה.

-=-

אני חושב שכל מי שעיניו בראשו רואה בקלות את הריקנות שביאיר לפיד הפוליטיקאי, ריקנות שהיא המשך ישיר של פועלו העיתונאי (וכמובן, יש לפרש את הביטוי הזה פרשנות מצמצמת), שכל מהותו היתה הענקת תחושה טובה של נוחות מלטפת לקוראיו ולצופיו. אפילו הסקרים המחמיאים ביותר, אלו שמעניקים לו כ-15 מנדטים, מבהירים שלמעשה הציבור הרחב אינו רואה שום סיבה לאמץ אותו כאלטרנטיבה שלטונית. הניסיון של לפיד להיות נחמד לכולם הופך אותו לא רק לאדם לא עקבי, אלא גם לאדם שלא יכול להעלות שום רעיון אמיתי לשינוי כלשהו.

תמוה בעיני איך כל אותם אנשים שעיניהם בראשיהם ביחס ללפיד לא שמים לב לכך שאותו עקרון נכון גם לגבי המחאה החברתית. זו המלכודת שהמחאה מתחילה ליפול לתוכה, וזו הסיבה שדווקא אנשים מעורבים פוליטית, שהצלחתה של המחאה חשובה להם, עושים מעשה לא אחראי כאשר הם מפקירים אותה לחיבוקו החמים של המיינסטרים.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. יאפ!

  2. פוסט מצוין (כמו גם הפוסטים של דובי ודורה).

    הערה קטנונית אחת (שאותה העירו גם לדורה, שאף היא הביעה תמיהה על האנלוגיה בין זכויות נשים לזכויות בע"ח) – לאחרונה אני מסתובבת בכמה קבוצות פייסבוק פמיניסטיות סוערות במיוחד, ושוב ושוב פעילים ופעילות פמיניסטיים ופמיניסטיות שהינן (וכאן אפסיק עם הדואליות המגדרית, למרות שהיא קיימת) גם צמחוניות או (לרוב) טבעוניות (ויש המון כאלו, כמסתבר) מעלות את הטענה – "איך את, כפמיניסטית שמודעת לדיכוי של נשים, מסוגלת להיות עיוורת כל כך לדיכויים של בעלי החיים ולהשתתף בו? והרי כל הטענות שנטענות כיום לגבי בעלי חיים ומדוע לא מגיעות להן זכויות שוות הן בדיוק אותן טענות ששימשו כדי להצדיק דיכוי נשים (שפשוט לא נחשבו שוות לגברים) לאורך אלפי שנות היסטוריה!".
    זכויות נשים וזכויות בע"ח כנראה אינם נושאים רחוקים כל כך. ויאיר לפיד צודק – וגם המגיבים אצל דורה ציינו זאת – ששתי קבוצות אלו נוטות לנקוט בטהרנות אידיאולוגית קיצונית במיוחד, מה שמוביל לוויכוחים קשים ומרים גם בתוך הקבוצות עצמן (כך שיאיר לפיד יכול לישון בשקט – ההתקפות שלהן הוא זכה אינן קשות יותר משום בחינה מההתקפות להן זוכה צמחוני בקרב קבוצת טבעונים, או פמיניסטית חובבת פורנוגרפיה בקרב קבוצת פמיניסטיות רדיקליות). אבל כמובן, מיאיר לפיד, כמי שחותר להיות פוליטיקאי המביא בשורה חדשה, מצופה להיות מסוגל להתמודד עם ביקורת. כמה חבל שהוא לא.

    • דורה,
      תודה.

      שיר-דמע,
      תודה. להערתך (שאינה קטנונית בעיני) אני מצטרף – לרישה ולסיפה כאחת. אוסיף רק ניטפוק קטנוני אחד: הטהרנות האידיאולוגית הקיצונית אינה עניין ששמור אך ורק לדיונים צמחוניסטים או פמיניסטים, כפי שמראה לנו יפה פולמוס גורביץבןדייןגייט של השבועיים האחרונים.

  3. כוסומו, אני מוצא את עצמי שוב ושוב מצטער שארכיון הבלוג שלי איננו, רק בגלל פוסט אחד, מאוגוסט האחרון, שבו כתבתי שרוח "העם דורש צדק כלכלי" שמרחפת מעל הפגנות j14, הרוח של "אני תורם למדינה (=עושה צבא ומשלם מיסים) אז מגיע לי", היא בדיוק הנתיב שבסופו ממתין יאיר לפיד.

    או בקיצור: אמרתי לכם!!1

    • ובעניין הבלוג שלך, באמת – לאן הוא נעלם? אני כבר מזמן תוהה בעניין.

    • מרמיט, נדמה לי שמצאתי את הציטוט, באדיבות הגוגל-רידר:

      אז כן, קל להגיד שאני נתפס לקטנות, מחפש את הרע ועוכר ישראל באופן כללי. קל מדי. כי בעיניי, לצערי, ההפגנה בצומת סביון היתה אבטיפוס של מחאה שעלולה להפיל את ביבי רק כדי להעלות במקומו פופוליסט אחר, גיבור מעמד הביניים שיבטיח תמורה לתרומה וינתב את הזעם העממי כלפי ה"פרזיטים" התורנים. הרי היינו בסרט הזה כבר אי אילו פעמים. ויאיר לפיד כבר מחמם מנועים – בשם האב, הג'ל ורוח המוזס.

      (סוכן זוטר, מקסימום לבלר, "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על צדק", 18.8.2011)

    • רועי – תודה! זה אכן הציטוט. על גוגל רידר לא חשבתי.

      שיר-דמע – תודה גם לך על ההתעניינות. היתה תקלה מצערת בחידוש הדומיין, והבלוג ירד מהרשת.
      במקום להעלות אותו מחדש באותו דומיין (בעייתי, ולו רק מהבחינה הפרקטית – חסימה במקומות עבודה), נעניתי להזמנה שסחטתי מזמן מאיתמרס, ופתחתי מחדש בההם:
      http://www.hahem.co.il/mermit/

      אממה, נתקלתי בכל מיני בעיות טכניות בהעלאת הארכיון (ששמור בגיבוי), אז זה מתעכב. וכמו שאפשר לראות בלינק, אני גם לא בפאזה בלוגרית במיוחד בחודשים האחרונים.

  4. "אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו."

    מה הדרך ?
    בדמוקרטיה עושים את זה בקלפי.
    במהפכה עושים את זה באלימות, לרוב ע"י שימוש בהמון (mob) ושילוב של מספר אסטרטגיות. מה הדרך המועדפת לדעתך ?

    • איתמר, יופי של דיכוטומיה עשית פה בין דמוקרטיה ללא-דמוקרטיה. הקלפי אינו אמצעי ההשפעה הדמוקרטי היחיד. "שילוב של אסטרטגיות" הוא בוודאי מונח נייטרלי ביחס לחלוקה בין הדמוקרטי לשאינו דמוקרטי. נדמה לי שהבלוג הזה כולל מספיק רמזים דקים לעובדה שאני מעדיף את הפתרון הדמוקרטי.

  5. הבעיה היא שמילים כמו "פתרון דמוקרטי" הן חסרות משמעות אם הן לא מוגדרות. נכון שעשיתי דיכוטומיה מוגזמת ולא קיים אף אדם שיצהיר בראש חוצות "אני לא דמוקרטי!", אבל יש אנשים שהרעיון הדמוקרטי אצלם קצת יותר גמיש מאנשים אחרים. אני לא מכיר את עמדתך, לכן שאלתי.
    לדוגמה – ישנם אנשים המאמינים שזכותם להשתלט על גנים ציבוריים ולהקים שם התנחלויות קבע, תוך כדי התעלמות מהחוק. במקרים בהם הרשויות המקומיות בוחרות לאכוף את החוקים ולפנות את השטח הציבורי, המהפכים יראו בזה צעד בלתי דמוקרטי בעליל. לכן אפשר לראות שהמושגים מאוד גמישים ולא מוגדרים.

    • אם ככה, אסביר לאט: אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו בבחירות או בהצבעת אי אמון. אני גם סבור שעל ההמון לצאת לרחוב ולזעוק שהוא חפץ בהפלת הממשלה. אני גם חושב שזו דמגוגיה לתרגם את המילה "המון" כ-mob.
      (ובהקשר זה, אפנה לפוסט ישן שלי, על אף שהוא עשוי לשמש כתחמושת נגדי בויכוח – https://roeerotman.wordpress.com/2010/07/22/vox-populi-vox-dei/)

  6. גם אני נכנסתי בטעות לבלוג של דורה. אני מבטיח לא לעשות את זה יותר:

    • ומה יעשה מי שאין לו חשבון בגוגל-פאלוס, ושאינו מעוניין לפתוח אחד?

  7. "ומה יעשה מי שאין לו חשבון בגוגל-פאלוס, ושאינו מעוניין לפתוח אחד?"
    יתלונן על אורך התגובה שלי

    אני איש שמאל, אפילו די קיצוני, אני גם פמיניסט.
    כשאני מתווכח עם אנשי ימין אני כבר רגיל להיקרא בוגד, סמולני ואוכל בתחת מערבים. אני לא מתרגש מזה. אופי הטענות מעיד על הטוען ומכיוון שמדובר בנציג המחנה הנגדי אז ככל שהוא מתלהם יותר, מעלה קצף על השפתיים ובעיקר בורח אל האשמות אישיות זה רק מחזק את הצד שלי.
    עובדה, לפעמים יוצא לי להגיב באתרים של אנשי שמאל קיצוני – חוויה נעימה כי לידם אני מרגיש פתאום ממלכתי ושקול – והדיון שם הוא תמיד ענייני עם רמת טיעונים שקשה למצוא אצל אנשי ימין (נכון, יש גם כמה טיפוסים באתרים האלו שאני חושד שהם אנשי ימין שתולים שמתחזים לשמאלנים – אני מדבר על הרמה הכללית)
    לאחרונה הגבתי כמה פעמים באתרים של פמיניסטיות, כבר אמרתי שאני פמיניסט? אז זהו שחשבתי ששם יהיה בטוח להביע כמה דעות קצת שמרניות בלי שכל מיני בבונים שוביניסטים יחשבו שאני בצד 'שלהם'.
    הבהרה : כשאני אומר דעות 'שמרניות' אני מתכוון לסנטימטר הצידה מזה של בעלת הבלוג.
    טוב, אולי שני סנטימטר.
    מהר מאד הסתבר לי. שבגללי ורק בגללי נשים נאנסות במדינה, שאני מטריד סידרתי, מתוסכל מינית, מתוסבך ושמרן כמו זקנה ויקטוריאנית מיובשת במיוחד ובנוסף סוטה מזיל ריר מהסוג הגרוע ביותר. הכי חשוב הוא שאני בכלל לא מבין כלום בפמיניזם. הסתבר לי גם שכהניסט על סטרואידים יכול ללמוד שעור באלימות מילולית מפמיניסטית.
    לכן החלטתי להגיש שירות לכל גבר שלא רוצה להיות חזיר שוביניסטי מגעיל ודוחה אלא להשתייך למחנה הנכון, הנאור והמתקדם:

    "פמיניסט אמיתי צריך להתנגד לשלטי חוצות שמציגים נשים מעורטלות, אפילו מעורטלות למחצה, זו החפצה של הגוף הנשי, הורדה של האישה לרמה של גוף לסיפוקו של הגבר כאילו אין לה אישיות או שכל משלה וביזוי כללי של האישה".
    "יופי, הבנת"
    "ולכן גם צריך להתנגד לכך שנשים ילכו חשופות מדי ברחוב, אחרי הכול הן לא צריכות להציג את עצמן לראווה כמו סחורה בחנות נכון? "
    "חתיכת בבון שוביניסט פרימיטיבי! אתה רוצה להחזיר אותנו לימי הביניים נכון? אולי גם תעטוף את כל הנשים בבורקה כדי שהיצרים הבהמיים שלך לא יתלקחו? נשים הולכות איך שבא להן ! זכותן לחשוף שלושת רבעי חזה וחצי תחת עם ככה נוח להן ואתה תשמור את המבטים המזוהמים שלך לעצמך!
    "אה הבנתי, לנשים יש זכות מלאה על גופן"
    "בדיוק"
    "אז מותר להן לעסוק בזנות נכון? כלומר זה הגוף שלהן"
    " בהמה שכמוך ! איזו אישה הייתה מוכרת את עצמה מרצונה החופשי? אתה לא מבין שמי שעושה דבר כזה היא מסכנה שצריך לעזור לה לצאת מהעולם הזה?"
    "גם אם היא לא רוצה?"
    "אין דבר כזה, היא רוצה לצאת מהחיים האלו היא רק לא יודעת שאפשר"
    "אה, אז צריך לתמוך בחוק הפללת הלקוח שיהפוך כל מי שהולך לזונה לעבריין?"
    "בדיוק"
    "ומה עם האמנית הזאת שצילמה את עצמה מקיימת יחסים עם גברים?"
    "אישה חזקה ואמיצה שכמו אמנית אמיתית אין לה גבולות"
    "אה הבנתי וגם זאת שעשתה תערוכה על כל האנשים ששכבה איתם?"
    "נכון, גם היא"
    "ואם גבר היה עושה דברים כאלו"
    "הוא היה שוביניסט מלוכלך שמשוויץ בכיבושים שלו"
    "באמת רציתי לשאול, כשעירית לינור, מלכת הפמיניזם, הוציאה את הספר שלה עם תמונה של ציצים על הכריכה.."
    "פחחח, באיזו מאה אתה חי ? עירית לינור כבר מזמן לא המלכה"
    "ממתי?"
    "מאז שהתברר שהיא לא כל כך שמאלנית"
    "אבל בכל זאת, הנה הסלבריטאית הזאת שהצטלמה מעורטלת"
    "לא מעורטלת, רואים רק את הגב ועם היד היא מסתירה את החזה"
    "טוב, אבל בכל זאת, זה לא קצת צבוע כזה?"
    "אה פה כבר הדיון מתפצל"
    "לאן?"
    "למי שתענה לך שהכל בראש המלוכלך שלך ולמי שתגיד שבאמת זה לא בסדר שנשים צריכות לקדם את עצמן ככה בשביל להצליח בעולם שנשלט על ידי גברים שמנים שמעשנים סיגרים"
    "הבנתי ומה עם ספר כמו 'שקית הממתקים של אלוהים' שמציג נשים ערומות?"
    "ספר אומנותי ופיוטי שרק גברים עם מוח מלוכלך יכולים לראות בעירום שבו הזמנה למין"
    "את הספר הזה צילמה אישה"
    "נכון מאד"
    "ואם זה היה צלם גבר?"
    "למה אתה חושב שגבר הולך בכלל להיות צלם אם לא כדי לספק את יצר המציצנות השפל שלו?"
    "אה הבנתי, רציתי לשאול משהו על המקרה ההוא בחוף הים של תל אביב.."
    "אתה מתכוון לאונס הקבוצתי שעשו חבורת נערים באישה חסרת ישע?"
    "אז זהו, שהיא לא הייתה חסרת ישע, למעשה היא הייתה בוגרת והם קטינים, אם זה היה להיפך.."
    "עוד הפעם? אתה לא מבין שעצם העובדה שאישה עשתה את זה מוכיח שהיא לא שפויה בדעתה? הבחורים האלו ניצלו אישה בהתמוטטות נפשית, מול כולם! בצהרי יום!"
    "והיא?"
    "אומללה שדעתה נטרפה עליה"
    "אני מתחיל להבין, אז גם אימא שרוצחת את הילד שלה היא מטורפת?"
    "בוודאי, יש בכלל שאלה?"
    "וכשהאבא עושה את זה?"
    "מנוול שאין כדוגמתו, הנאצים רצחו תינוקות של אחרים, הוא רוצח את התינוקות שלו – הוא גרוע מנאצי"
    "והוא לא מטורף?"
    "לא, הוא יודע היטב מה שהוא עושה, פשוט האלימות הגברית היא חלק מהאישיות המעוותת שלו"
    "טוב, אנחנו קצת גולשים, בוא נעבור לנושא יותר נחמד , אם אני יוצא אם בחורה אני צריך לפתוח לה דלת?"
    "סליחה? אין לי ידיים? אני איזו נכה שצריכה שתחזיק לי את הדלת? תשמור את ההתנשאות שלך לעצמך אחרת הדייט ייגמר מהר מאד"
    "אז לא לפתוח את הדלת?"
    "נו באמת, ערס שכונות ישראלי מצוי שכמותך, מה עם קצת נימוס אירופאי כמו פעם? מי חינך אותך תגיד לי?"
    "ולשלם עלייך אם בא לך פלאפל ברחוב?"
    "לשלם? אני מרוויחה בדיוק כמוך, אתה חושב אולי שאתה יכול לקנות אותי? שאם הסכמתי להיות החברה שלך אני רכוש שלך? זה העניין?
    "אז לא לשלם?"
    "קמצן אחד, פתאום בשביל לחסוך עלי אתה נהיה פמיניסט? אולי גם תלד במקומי ?"
    "ללדת לא, אבל בכל זאת אני קם לתינוק בלילה, מחליף חיתולים.."
    "אוהו, צל"ש מגיע לך! מדליה ממש! באמת תודה שאתה עושה מה שכל אישה עושה כמובן מאליו"
    "מה אני יכול לעשות יותר?"
    "מה זאת אומרת? לנסות להבין את הצד השני, זה כל כך מסובך?"

  8. עדו, אנא סלח לי אם ייראה שאני מתנפלת עליך בנחישות-פמיניסטית-זועמת, אבל כמי שקראה כמה מהדיונים שאתה מדבר עליהם – ואפילו השתתפה בהם חלקית – לא זכורות לי בכלל אמירות מתלהמות מסוג זה. למשל, בדיון שבו התייחסת ללבוש מחצין מיניות של נשים כהטרדה בפני עצמו: אני לא זוכרת, למשל, שמישהו טען שבגללך נשים נאנסות, והיחיד שהשתמש בצירוף 'זקנה ויקטוריאנית מיובשת' הוא אתה-עצמך. בעיניי לפחות, הדיון שהתנהל איתך היה (ברובו לפחות) די שקול, אולי אפילו ענייני, והוביל לכמה תגובות שאמרו דברים די מעניינים. אני לא שוללת את העובדה שכנראה שהרגשת מותקף, ואולי לכן בחרת שלא להמשיך ולהתדיין, אבל אני מאוד לא אוהבת את ההקצנה אד-אבסורדום שעשית כאן לתגובות שקיבלת.

  9. עדו ופשוט יעל, אני בהחלט הייתי שמח אם לא הייתם גוררים לכאן ויכוחים שניהלתם בפורומים אחרים.

    • צודק. סליחה.

    • צודק, אז בוא ונחבר את זה לנושא הכתבה. אם מחאה אמורה להיות מהשוליים ולא מהמיינסטרים, האם בשביל זה היא צריכה להיות גסה, פוגענית ומעליבה? כלומר, האם אנשי המחאה החברתית צריכים לחסום צמתים, לשרוף פחי זבל ולשבור חלונות כדי שחס וחלילה לא יחשבו שהם התמסדו?

    • רועי: אני מתנצלת בשפל-רוח שאני שוב גונבת את הפתיל לעניינים לא קשורים. אני מבטיחה שזה קצר.
      עם זאת, עדו: הבלוג *שלי* עוד פחות שייך לעניין הזה (הוא לא עוסק בפמיניזם או אפילו 'סתם' בפוליטיקה), וכפי שהגבתי לך על תגובתך שם לא נעים לי לראות את הוויכוח נגרר לשם ככה, ועל כן אני מתכוונת למחוק את התגובה שלך ואם אתה מעוניין להתדיין אתה מוזמן לעשות זאת במייל (yaelet בג'ימייל). אני נאלצת לנסות ליצור איתך קשר כאן כי גם אתה לא השארת כתובת בשום מקום, ונראה לי שלבלוג הזה לפחות אתה חוזר, בניגוד לזה שלי. אם אתה לא מעוניין בדיון, זה בסדר, רק רציתי שיהיה לך ברור מה קרה ולמה נמחקת.
      תודה, ושוב התנצלותי מקרב-לב לרועי. אתה מוזמן למחוק את התגובה הזו אחרי כל פרק זמן שייראה לך סביר.

  10. כתבתי mob , והכוונה היא המובן השלילי של ההמון. ההמון שאינו חושב, שלא מפריע לו הסתירות הפנימיות, המוסט, הלא רציונלי, האמוציונלי המתאגד נגד אויב דמיוני שמייצג את כל הרשע והרוע בעולם, האלים והמסוכן.
    אלה הם המהפכנים המסוכנים שמסתובבים פה מאז הקיץ שעבר.

  11. ido2267 :

    צודק, אז בוא ונחבר את זה לנושא הכתבה. אם מחאה אמורה להיות מהשוליים ולא מהמיינסטרים, האם בשביל זה היא צריכה להיות גסה, פוגענית ומעליבה? כלומר, האם אנשי המחאה החברתית צריכים לחסום צמתים, לשרוף פחי זבל ולשבור חלונות כדי שחס וחלילה לא יחשבו שהם התמסדו?

    התשובה, עדו, היא לא. מטרת המחאה אינה להראות שהיא לא מיינסטרים.

  12. כנראה שאתה "גבר מידי" (ציני ופרובוקטיבי במכוון) וחסר כל ידע בעולם זכויות בעלי החיים אם זו התגובה שלך על הכתבה של יאיר לפיד.

    קודם אציין שפוליטיקה לא מעניינת אותי, לא מעניין אותי מה יאיר עושה בפוליטיקה (או מחוצה לה) והוא מעניין אותי כקליפת השום.. (ואני אפילו לא נוגעת בשום שמא ישאר לי ריח מתחת לציפורניים).
    אני גם לא קוראת עיתונים.. (או שומעת רדיו.. או רואה טלויזיה..)
    ובכל זאת, תקלה (?) – הכתבה הזו הונחה במכוון על השולחן שלי הבוקר ועוד לצד הקפה.

    קראתי וחייכתי חיוך עייף כזה..
    אחחחח, כ"כ נכון.

    גם בזכויות בעלי חיים וגם בפמיניזם יש צדדים מהממים. אם נלך לבסיס, על האופן שבו הפמיניזם צמח, וכנ"ל לגבי זכויות בעלי חיים מתגלה עולם שלם חדור דטרמיניזם שמגיע ממקום שהייתי מגדירה אותו "טהור" – רצון אמיתי להגיע למקום טוב יותר. אם זה עבור הנשים, ואם זה עבור זכויות בעלי החיים.

    דווקא בתור חובבת חיות, ומישהי שנמצאת בתוך העולם הזה (אבל חס וחלילה לא בעולם של זכויות בע"ח.. תודה רבה!!!) אני יודעת להעריך את מה שיאיר לפיד כתב. הוא צודק במאת האחוזים. אדם נופל ולעיתים לא קם אחרי שקבוצות שכאלה החליטו לשים לעצמם ליעד להפילו. אתה לא ראית את זה קורה. אני ראיתי מול עיני איך אדם סומן, נסקל, והועף. אדם מסכן, שלא עשה שום דבר רע, שבחרו להלביש לו תיק כי הוא (כביכול) צידד בצד הלא נכון. את מסע ההכפשה שהוא עבר אני לא יכולה לתאר במילים. גם ידיעות אחרונות שמפרסם את יאיר לפיד פירסם כתבות צהובות חסרות בסיס במציאות שמטרתן פגיעה בשמו הטוב של אדם שלא עשה כל שיוחס לו על דפי העיתון..

    אבל בוא נעזוב את המקרה הספציפי הזה. חשבת פעם למה אין (כמעט) חקיקה בנושא של זכויות בעלי חיים בארץ? אני יכולה להגיד לך בדיוק למה – כי העמותות, מסוכסכות ביניהן, כל אחת פנאטית בדרכה, וכל אחת בטוחה שדרכה היא הצודקת. במקום להגיע למקום של הבנה, לאיזשהו עמק שווה ולהגיע לחקיקה, הן עסוקות בלריב אחת עם השניה, ורצוי – בבית משפט…
    היו לי מספיק חברים שעבדו מקרוב בעמותות השונות. ומה שהם סיפרו לי ומה שראיתי במו עיני כשהייתי מגיעה (בשקט בשקט) לביקור, רחוק ממה שהציבור שומע.
    כי יש דברים שאסור להוציא החוצה..
    ואני ניסיתי להוציא החוצה.. ניסיתי להגיד את הדעה שלי.. אוי ואי.. זאת היתה טעות..
    מילא הדרה מפורומים שונים (שזה הפינטס כמובן) אבל המשכנו משם הלאה – הצקות, הטרדה בטלפון, במיילים, מכתבי הנאצה (כולל כאלה שניסו להראות "לטובתי" והציעו לי בחום רב ללכת להסתכלות פסיכיאטרית)..

    אם היית יודע את האמת, כן, כפי שמציג אותה יאיר לפיד סביר שהיית שותק כמוהו ויודע שיש בהחלט דברים שיפה להם השתיקה. גם כשאני בוחרת לעשות דברים למען עמותות, אני שומרת את שמי בשקט ובצד. מעדיפה חוסר קשר על קשר מאוד בעייתי שלא ברור כיצד יזיק לי בהמשך..

    בעניין הפמיניזם. לא מפתיע אותי לגלות שאולי זאת אפילו אותה אוכלוסיה, ואם לא, אותה פנאטיות שלא מביאה לשינוי ולקידום אלא מביאה לסלידה.

    היום, פמיניזם הוא מילת גנאי. בתור אישה אני יודעת את זה. בחיים לא אתאר את עצמי לאחר כ"פמיניסטית". אני יכולה להגיד שאני "דעתנית" (נגיד) או אולי "יודעת מה אני רוצה". אבל בחיים לא פמיניסטית. כי ברור לי, שאף גבר בעל דעת, לא יעיז לצאת עם "שכזו". גם אם בפנים אני כן פמיניסטית (אבל שששש שאף גבר לא ישמע..).
    אין שום סיבה בעולם שגברים יסלדו מפמיניזם. מה שאנחנו רוצות לא פוגע באף אחד, להיפך, מוסיף כמה שקלונים לקופה המשפחתית. עוזר ותורם לתא המשפחתי להתנהל בצורה יותר טובה.
    אבל הפמיניסטיות של היום, לקחו את המילה פמיניזם והפכו אותה למשהו אחר. למשהו מכוער ולוחמני שמי שלא שייך בדיוק לקבוצה החברתית הזו, יזהר (כפי שאמר יאיר לפיד) בדבריו.

    קשה לי להאמין שאשנה את דעתך.
    אולי פשוט צריך להיות שם ולסבול בשביל לדעת את האמת לאמיתה.

    • תגידי, לא היה פשוט יותר לכתוב "אין לי מושג מה זה פמיניזם" ו"ראיות אינדוקטליות חסרות סימוכין" ולחסוך זמן כתיבה יקר?

    • *אנקדוטליות, סליחה.

  13. […] לתל אביב עם האוטו ותמצא חנייה במוצ"ש. איכשהו, אולי גם המסרים הזהירים והשטחיים של ההפגנות האלה לא הפיחו בי מוטיבציה לעשות את המאמץ […]

  14. אני לא יודעת אם הגבת אלי.
    אם כן, אז מה שיש לי להגיד זה –
    1. זה לא משנה מה זה פמיניזם. ממש לא. משנה למה הוא הפך, או מה אנשים (או נשים) מסוימים/ות הפכו אותו להיות. כרגע זאת מילת גנאי, לא יותר מזה. לצערי, זאת ממש לא תנועה או כוונה אמיתית לשינוי. אלא סתם קבוצת מיעוט פנאטית שלא משיגה שום יעדים..
    2. יפה שהתייחסת לנושא בע"ח. כנראה שבזה אין לך צל של מושג ולכן בכלל לא הבנת את מה שכתב יאיר לפיד.

    • 1] זה בהחלט משנה, כי פמיניזם זה לא "להיות דעתנית", זה להאמין ביחס שווה לשני המינים. פשוט למדי. אם מישהו חושב שזו מילת גנאי, ובכן, זה מעיד בעיקר על מידת ההבנה שלו בדברים עליהם הוא מדבר.
      2] ולנושא בעלי החיים גם את לא התייחסת במיוחד; סיפורים על "חברים שעבדו בעמותות" בלי להביא שום דוגמאות או ביסוס גם לי יש, בקילוגרמים.

  15. 1 – למדתי, במקרה, את הנושא באקדמיה. יש כמה וכמה זרמים של פמיניזם, וכמובן, שהזרמים לא מסכימים ביניהם על לא מעט נושאים, ולא אתפלא אם לא יסכימו לשבת באותו שולחן יחד.. באופן אישי, אני חושבת שאני לא "מתאימה" לאף זרם באופן ספציפי, יתכן בגלל שאני "מדור אחר" (מהרעיון המקורי שעמד מאחורי אותו זרם), יתכן בגלל שהמציאות היום היא קצת שונה מהעבר, ויתכן שאני פשוט מעדיפה לאסוף "מכאן ומפה" את האדיאילוגיה שלי ולא ללכת בדבקות אחרי רצף מילים של אדם מסוים.
    2 – דוגמאות לא אכתוב על גבי האינטרנט, כי כמו שאמרתי "הייתי שם". בשיחה ב 4 עיניים אני שמה את כל הקלפים על השולחן (כן, כולל שמות..). לצערי זה לא המקום. וזאת בדיוק הנקודה… זה אף פעם לא המקום, לא באמת.. כי אתה לא יודע מי ירדוף אותך.. אתה יודע מה, תיקון, *אני* יודעת מי ירדוף אותך..

    אני חושבת שפספסת לגמרי את מה שיאיר לפיד ניסה לומר כיוון שאתה לא באמת מכיר את הקבוצות החברתיות האלה. מה שהוא אמר זה נכון – בגלל שהקבוצות האלה מנוהלות על ידי קיצוניים בדעותיים, שלא מוכנים להקשיב – לקרב אליהם ולהתקרב לאחרים התוצאה היא שאין שינוי וחבל.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: