פורסם על ידי: רועי רוטמן | 4 באוגוסט 2012

תשאלו מה המדינה יכולה לעשות עבורכם

אתמול צייצתי את המשפט הקצר הבא:

צריך להפסיק לכנות את זה "מחאת הפראיירים" ולהתחיל לקרוא לילד הפשיסטי בשמו.

אחרי שצייצתי, חשבתי לעצמי שאולי כדאי להסביר קצת יותר באריכות. והנה אנחנו כאן.

-=-

לפני שנה, כשפרצה המחאה החברתית לחיינו, השאלה הגדולה ששאל עצמו אדם ביום חמישי או שישי היתה "האם יש הפגנה בשבת?". השנה, השאלה שאדם שואל את עצמו היא "מבין כל ההפגנות שיש בשבת, איזו היא ההפגנה הנכונה?". לכאורה, מה לנו כי נלין? הרי יותר הפגנות זה טוב. ובכל זאת, יש מקום להתלונן וכידוע, כשיש מקום להתלונן – אנשים מתלוננים.

הפיצול המרכזי של תנועת המחאה החברתית מתקשר לדרישה ל"שוויון בנטל", סיסמה שמאחוריה מסתתר הסנטימנט של "תשלחו כבר את העלוקות האלה מבני ברק לצבא". האנשים שחרטו את הדרישה הזו על דגלם מיתגו את מחאתם כ"מחאת הפראיירים", והויכוח בינם לבין המחאה החברתית ה"מקורית" החל להתלהט. הטענה המרכזית שהועלתה כנגד מחאת הפראיירים היא שמדובר בספין של השלטון ואילי ההון שנועד לסרס את המחאה החברתית. העניין הוא שהספין הזה הוא ספין יחסית מוצלח, כי הוא מצליח להסוות את עצמו כדרישה שעומדת בכבוד כתף אל כתף עם שאר הדרישות שעלו במסגרת המחאה החברתית. אלא שיש הבדל אחד משמעותי בין סוג הדרישות שמעלה המחאה החברתית לבין הדרישה שמעלים דורשי השוויון בנטל. המחאה החברתית דורשת מהמדינה לתת יותר לאזרחיה. "מחאת הפראיירים" עושה את המהלך ההפוך, ודורשת מהמדינה לכפות על אזרחיה לתת יותר למדינה. במהלך הזה מובלעת הנחת היסוד של "מחאת הפראיירים": המדינה קודמת לאזרח, וחשוב יותר לברר מה המדינה צריכה שהאזרח יעשה עבודה מאשר מה האזרח צריך שהמדינה תעשה עבורו. כשההנחה הזו מולבשת על ההקשר הספציפי של שירות צבאי, אני מוצא את עצמי חוזר לציוץ שפתח את הפוסט הזה ומהנהן בהסכמה.

-=-

הערב בשעה 20:00 תצא מכיכר הבימה בתל אביב הפגנה שמאחוריה הדרישה לאמץ את התפישה שחובותיה של המדינה כלפי אזרחיה קודמות לחובותיהם של האזרחים כלפי המדינה. זו ההפגנה הנכונה. בואו אליה.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. ומלבד זאת, לא לשכוח לבוא עם החולצה של "מלבד זאת…"🙂 חותם על כל מילה. אגב, בתחילת ההפגנה לפני חודש שבסופה הצית משה סילמן את עצמו, ראיתי וצילמתי את אמיתי סנדי עם שלט: "תקראו את שלום בוגוסלבסקי, הוא אמר את הכל" – או משהו בסגנון. אכן, אמר – http://www.hahem.co.il/scissors/?p=1021 – ודבריך הם השלמה נאותה לדבריו.

  2. הנה בעיה פילוסופית, אם המדינה קיימת בשביל האזרחים ולא להיפך הרי שהמדינה צריכה ראשית כל להפיל את ממשלתו של נתניהו או כל ממשלה גרועה אחרת.

    • עדו,
      אני לא בטוח שזו בעיה פילוסופית. למעשה, זה אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. העם הוא הריבון, ואם הוא לא מרוצה מהממשלה – יש מנגנונים שמאפשרים לו להפיל אותה (באופן ישיר בבחירות או באופן עקיף באמצעות נציגיו בפרלמנט).

  3. למדינה אין יכולת לספק את צרכיהם של האזרחים, היא יכולה רק לקחת את רכושו של האחד ולהביא לאחר.
    http://itamars.wordpress.com/?attachment_id=1415

    • אני באמת לא רואה איך החלק השני של המשפט שלך מוכיח את הראשון. למדינה יש יכולת לספק את צרכיהם של אזרחיה: את היכולת הזו היא משיגה על ידי שהיא לוקחת את רכושו של האחד ונותנת אותו לאחר (אני משתמש בהצגה הפשטנית עד כדי אבסורד של מערכת המיסוי רק כי אתה השתמשת בה. אני חושב שהדברים מעט יותר מורכבים, בין היתר מכיוון שגם אלה שלוקחים מהם מסים מקבלים מהמדינה רשימה ארוכה מאוד של עניינים בתמורה).

  4. הדרישה לשוויון כשהיא באה מידי "גזע האדונים" תמיד נועדה לדכא את המוחלשים עוד יותר. באמצעות מחזור הסדר החברתי שאפשר את הפריבילגיות של בעל הכוח. אנו עובדים על גיליון בנושא בעיתון השחור.
    יוסי

  5. אני לא חושב שזה כל כך פשוט. להציג את מחאת הגיוס כ"לא אכפת לנו שדופקים אותנו, העיקר שידפקו גם אותם" זה לאו דווקא מדוייק. אני חושב שהרבה אנשים מאמינים שאם יגייסו את כל המגזרים באוכלוסיה, אז משך ועומס השירות של מי שמשרת היום ירדו. אם להתייחס ישירות למשפט שלך, המחאה הזו לא דורשת מהמדינה לכפות על אזרחיה לתת יותר, אלא לכפות על חלק מהם לתת יותר, ולאפשר לחלק אחר לתת פחות.
    מהבחינה הזו, זה מקביל לדרישה של המחאה החברתית לגבות יותר מס מעשירים. גם זו דרישה מהמדינה לכפות על אזרחיה לתת יותר.

  6. לרועי,
    ההבדל הוא בין סיפוק צרכים המגיע מיצור ובין סיפוק צרכים המגיע מהעברת משאבים. לטענתי, העברת משאבים אינה מהווה סיפוק, היא לא צודקת וגם התוצאות שלה תמיד שליליות. האנשים הקוראים להעברת משאבים מצד לצד, מתעלמים מההיבטים השליליים של הפעולות.

    • אתה אומר שמתעלמים מההיבטים השליליים, בעוד שאתה מעדיף להתמקד בהם ולהתעלם מאלו החיוביים. העברת משאבים יכולה להיות צודקת במידה ולוקחים במילא ממי שיש לו הרבה. שים לב – השגת צבר הון נהפכה להיות אידיאולוגיה בעבור עשירים וגם בעבור ראשי מדינות שהעשירים הם חברים שלהם. מה עושים עם כל הכסף הזה? זה לא שעשירים כקורח מחזיקים, למשל, 15 מקלטי טלוויזיה בבית שלהם ואוכלים כפול יוגורט מאנשים שידם אינם משגת. על כן, ודאי שזה צודק לקחת להם יותר מס הכנסה כדי שיהיה אפשר להשתמש בכסף לטובת מערכת בריאות ציבורית ראויה, למשל. ואז מה יקרה? העשירים יברחו מהארץ? החברות שלהם לא יהיו כאן? בדוק את הנתונים – זה לא כזה פשוט להעביר את כל מוקד העסקים שלך לחו"ל, ולכן מעטים האנשים העשירים שעושים את זה. אז ירוויחו קצת פחות, עדיין ישארו עשירים, ותהיה רווחה כלכלית לעשירונים התחתונים הנדחקים.

      העברת משאבים אינה צודקת רק כשם שהיא נעשית בדרך שנתניהו פעל בה כעת – לקחת ממי שאין לו ולא ממש ממי שיש לו. החלת העלאת מס הכנסה על כולם היא אולי (אולי!) גזרה שווה, אך תוצאותיה אינן שוות: כשלוקחים 100 ש"ח ממישהו שמרוויח 9000 ש"ח (ברוטו), זה לא שווה ללקחת 1000 ש"ח ממישהו שמרוויח 80000 ש"ח (ברוטו). זה שמרוויח יותר לא יסבול סבל רב או יאלץ להדק את החגורה בגלל זה. לעומת זאת, זה שמרוויח פחות עלול לסבול מזה מאוד בטווח הארוך. לרוב גם לא יהיה לו דרך להתגונן מפני כך. גם מס היסף שהחילו על מרוויחי משכורות גבוהות מאוד לשנה, give me a break – איך אמר גל הרשקוביץ – "תוספת זניחה" – ביחס למה שבאמת יכולים לעשות מבלי לפגוע בהם פגיעה ריאלית.

  7. א. דבר ראשון זה לא צודק לקחת רכוש של מישהו רק כי לאחר אין. אם אדם הרוויח את רכושו ביושר, אז הרכוש שלו. נכון לעכשיו אזרחי ישראל לא מעוניינים במשטר קומוניסטי.
    ב. זה תמיד יביא לנזק. העברת כסף ציבורי לתחום הבריאות לא משפרת אותו אלא להיפך: הכסף מוזרם עפ"י החלטות הפקידים, ולא ע"י ההחלטות של בעלי הכסף. אתה סומך על הפקידים שיעשו את העברות האידאליות? הם לא יכולים.
    יש מחירים לאחריות הציבורית הזו, והמחיר הבולט הוא בזבוז המשאבים.
    http://wp.me/pZujs-5P

    • תגדיר 'הרוויח ביושר' .
      האם מיליונר שלווה מקרנות הפנסיה של כולנו כסף ועכשיו לא רוצה להחזיר 'עשה את הכסף שלו ביושר'?
      הכללים לגבי מהו כסף שנעשה ביושר ומה הושג במרמה נקבעים על ידי השלטון. אותו שלטון קובע שאסור לי לאיים על מישהו באקדח ולקחת את הכסף שלו – למה בעצם?
      בעבר היו אנשים שהתנגדו לקיצור שעות העבודה במפעלים בארה"ב ל10 שעות מתוך טענה שזו התערבות בחופש הפרט. לפני כן היו כאלו שלא הבינו מה הבעיה בכך שיש עבדים וטענו שאיסור על עבדות הוא פגיעה בזכות הקניין.
      לגבי הדוגמה שנתת – השחקנית גלנדה ג'קסון הייתה בת המעמד הנמוך הבריטי. היא סיפרה כיצד בילדותה לאימא שלה הייתה צנצנת עם שומן אווז. זה כל מה שהיה נגד מחלות – למרוח את החולה בשומן אווז כי רופא היה יקר מדי. כשהשלטון הבריטי התחלף לפתע פתאום אפשר היה להזמין רופא הביתה וזו הייתה מהפכה של ממש. עד אז אנשים עניים פשוט חלו ואם מתו אז מתו והעשירים זכו לטיפול רפואי. אז אני מניח שמבחינתך 'הזרמת כסף ציבורי לתחום הבריאות לא משפרת אותו' והיית מעדיף לחזור לימים היפים ההם כשרק לעשירים היה טיפול רפואי. אני מעדיף את השיטה הקלוקלת שבה העני יכול לקבל טיפול רפואי ולא משנה כמה כסף יש לו.

  8. זה ההבדל היחיד שהיהבתחום הרפואה? הצבעה בפרלמנט? אתה מוציא מהסיפור שלך בערך עוד 10000 משתנים. מאיפה הגיעה ההתקדמות הטכנולוגית, מציאת תרופות חדשות? האם בפרלמנט עודד אנשים להשקיע בפיתוח תרופות, או שזו תאוות הבצע של חברות הפיתוח להיות עשירים? החופש מביא את ההתקדמות הטכנולוגית, לא הצבעות של חברי הפרלמנט. רק בזכות השאיפה להתעשר כקורח אנשים קיבלו את המוטיבציה להשקיע את החיים שלהם בחקר הרפואה.

    כל העשירים בארץ עברו דרך התספורות? כי הבאת את הדוגמה הכי קיצונית בישראל. אנחנו מדברים על ברוטו של ~20,000 ש"ח, תאמין לי שמשפחת עופר לא עושה את הכסף שלה בתלושי משכורת..

    • כן, תגובה בהחלט מסודרת והגיונית, רק אני כנראה קשה הבנה.
      כתבת שזה לא בסדר להעביר כסף ציבורי לתחום הבריאות. ובכן אלמלא הכסף הציבורי שהושקע בבריאות הייתה הרפואה נשארת נחלתם של עשירים וגם לא מתקדמת כמו היום.
      לגבי 'תאוות הבצע' , מי שגילה את קרני הרנטגן למשל סירב להתעשר מהתגלית שלו אבל נכון שחברות התרופות משקיעות במחקר – גם האוניברסיטאות שחיות וגם מתקציבים ממשלתיים. ומי שהולך להיות רופא כדי להתעשר דומה למי שהולך לקורס קצינים כדי להיות מנכ"ל ביום מן הימים – זה יכול לקרות אבל זו ממש לא הדרך הקצרה.
      ולא, לא כל העשירים בארץ גנבים, בדיוק כמו שלא כל העניים הם בטלנים חסרי יכולת. אבל עזוב, לפי מה שאתה אומר המדינה לא צריכה לגבות כלל מיסים אז איך בדיוק היא תתקיים?

  9. מקרה קלאסי שבו פוסט עולה על מספר מילותיו.

    רהוט, מדויק, תמציתי.

    ככה אני אוהבת את היענים שלי.

  10. שחר,
    הדרישה להעלות מיסוי על העשירים אינה מקבילה במדויק לדרישה לגייס חרדים. הדרישה לשיוויון בנטל הגיוס לא באה כדי להפחית מהמשקל שמניח נטל הגיוס על כתפי אלו שנושאים בו היום. זו דרישה שנועדה להשאיר את הנטל הזה כמות שהוא, ולהוסיף נטל חדש, שווה במשקלו, לכתפיהם של אנשים אחרים. הראיה הטובה ביותר לכך היא שכבר כיום הצבא נמצא בעודף מטורף של כוח אדם, ולכן שש כל כך לשחרר אנשים משירות. ושים לב: הוא שש לשחרר אנשים משירות, לא לשנות את תקופת השירות לאלה שמשרתים.
    ואם כבר הזכרת את סוגיית המיסוי, אני חושב שאפשר לשאול אם כל הפופוליסטים שמדברים על "שיוויון בנטל" בשם העקרון של שיוויון בפני החוק והחלת נורמות אחידות על כולם היו רוצים שבשם אותו עקרון ימסו אותם ואת נוחי דנקנר באופן זהה.

    דן-יה, תודה רבה.

    איתמר ועדו, אני מודה לכם מאוד על הדיון, ומתנצל על שלא השתתפתי בו. כעת, משהתפניתי לסרוק את התגובות, אני יכול להכריע שעדו צודק. אציין בהקשר הזה שאחת מחברותיי בטוויטר צייצה אתמול את המשפט הבא: "בניין הלב ע״ש סמי עופר באיכילוב הוא דוגמא נאה לאיך היה נראה שירות לציבור אם כספי המסים שלנו היו מושקעים חזרה בנו במקום בטייקונים ובהתנחלויות". אני חושב שהוא קשור לויכוח שלכם על המידה שבה על המדינה להתערב בכלכלה. המדינה מתפרקת מסמכויותיה, מפריטה את עצמה לדעת, מעניקה הטבות מפליגות לאלו שנמצאים בטופ של הטופ של הפירמידה, וסופה שהיא נזקקת לחסדיהם של אותם אנשים כדי להעניק שירותי רפואה בסיסיים למדי לאזרחיה.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: