פורסם על ידי: רועי רוטמן | 8 באוגוסט 2012

התיאורמה של גינסברג

שלשום התפרסם ששר המשפטים שלכם חתם על תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי (זהירות, PDF). תיקון המטיל הגבלות על ניהול הליכים בבתי משפט אזרחיים על ידי מי שאינו תושב ישראל או בעל דרכון זר. התיקון קובע כי בתי המשפט האזרחיים לא יקבלו לרישום שום כתב טענות שאינו נושא בראשו את מספר הזהות של האדם שמגיש אותו. לעניין זה, קובעות התקנות, מספר זהות יכול להיות מספר הזהות המופיע במרשם האוכלוסין של ישראל, ואם מדובר באדם שאינו תושב או אזרח ישראל – מספר דרכונו הזר וציון המדינה שהנפיקה את דרכונו (יש גם הוראות לעניין תאגידים, אבל הן לא מעניינות אותנו פה). לתיקון הזה, כפי שהוא מנוסח, יש משמעות דרקונית למדי: אדם שאינו אזרח ישראלי ומסיבות כאלה ואחרות אינו נושא דרכון זר (יש כמה עשרות אלפי פלסטינים כאלה, ובנוסף אליהם זו בעיה שמהגרי עבודה ופליטי חרב יאלצו להתמודד עמה) לא יוכל להגיש תביעות לבתי משפט אזרחיים (שהרי בראש כתב התביעה צריך להתנוסס מספר דרכונו הלא קיים) ואף לא יוכל להתגונן מפני תביעות שיוגשו כנגדו (כי אותו מספר של דרכון לא קיים צריך להתנוסס גם בראש כתב ההגנה). למרבה המזל, נראה כי התקנות אינן חלות על הליכים בפני בג"צ, בתי משפט לעניינים מינהליים ובתי הדין לעבודה, אולם קיים חשש מניסיון ליישמן בפועל גם על הליכים שאינם הליכים אזרחיים מובהקים. מן הצד השני, שהוא הצד שבו יש פחות מזל, התיקון לא יחול רק על הליכים עתידיים, אלא גם על הליכים תלויים ועומדים. כלומר, יש כאן שינוי של הכללים באמצע המשחק.

הסיפור הזה הוא סיפור מרתיח. שר המשפטים, במחי קולמוס, יצר מערכת בתי משפט שאוכלוסיות שלמות אינן יכולות לפנות לאחד מהענפים המרכזיים ביותר שבה (אני לא אומר "הענף המרכזי ביותר", כי האוכלוסיות שנפגעות מהתקנות החדשות הן אוכלוסיות שלהערכתי נוטות להתדיין בבתי המשפט האזרחיים פחות מאוכלוסיות אחרות). עם זאת, מערכת בתי המשפט הזו אינה מעיפה את חסרי המעמד החוצה באופן מוחלט. חסרי המעמד אמנם אינם כשירים לתבוע בה, אבל הם בהחלט כשירים להיתבע. להתגונן בפני התביעות האלה, כאמור, הם לא יכולים. אפילו להגיש בקשה לדחיית מועד דיון הם לא יכולים. הם הופכים לשבויים של הליך שלא הם יזמו, שהם לא יכולים לקחת בו חלק פעיל ובמקרים רבים – אפילו לא יכולים לנכוח באולם (לפלסטינים אין זכות להיכנס לישראל כדי להיות נוכחים בהליך משפטי בעניינם).למעשה, נוצר פה מצב שמזכיר את אחד מחוקי מרפי, הידוע בשם "התיאורמה של גינסברג":

1. You can't win.

2. You can't break even.

3. You can't even quit the game

-=-

האגודה לזכויות האזרח פנתה בתרעומת לשר המשפטים והתלוננה על התקנות החדשות. משרד המשפטים שלח תשובה (זהירות, PDF) שבלשון זהירה אומר שהיא איפשהו על הסקאלה שבין מקוממת למיתממת. לטענת משרד המשפטים, מדובר בתיקון שהוא כל כולו טכני מאחר והמצב המשפטי ששרר ערב התיקון חייב אף הוא הוספת מספר זהות למסמכים המוגשים לבתי המשפט. משום מה, משרד המשפטים לא מבהיר מדוע, אם כך, היה בכלל צורך להתקין את התקנות החדשות. התשובה לכך היא פשוטה: המצב המשפטי הקודם אמנם דרש מאדם המגיש כתב תביעה או כתב הגנה (ורק מסמכים אלו)  לציין בהם את מספר הזהות שלו, אולם לא כלל רשימה סגורה הקובעת מהו מספר זהות, אלא הפנה לרשימה שפרסם מנהל בתי המשפט (עיון באתר בתי המשפט מעלה שרשימה כזו לא פורסמה בו). בנוסף, הסמכות שלא לקבל כתב טענות שלא כולל מספר זהות של מגישו היתה מוגבלת רק לכתבי תביעה. בכל הנוגע ליכולת להתגונן מתביעות כללו התקנות דרישה לכך שנתבע יציין את מספר זהותו, אולם לא נקבע שהציון הזה הוא תנאי לקבלת כתב ההגנה על ידי מזכירות בית המשפט. התקנות החדשות יוצרות את התנאי הזה, ופוגעות קשות ביכולת ההתגוננות של חסרי מעמד.

את ההיגיון שמאחורי תיקון התקנות מנסה משרד המשפטים להסביר בצורך לזהות אדם שמגיש כתב טענות לבית משפט על מנת למנוע יישום לא נכון של פסקי דין והחלטות שיפוטיות. גם הטיעון הזה לא מחזיק מים. בואו נניח שראובן מגיש תביעה כספית כנגד שמעון. שמעון ניצב בפני הסיכון שהתביעה תתקבל, ופסק הדין יחייבו לשלם לראובן. אלא שיש בישראל הרבה מאוד שמעונים. כיצד העובדה שראובן רשם בראש כתב התביעה את מספר הזהות שלו תבטיח שהנתבע שמעון הוא אכן הנתבע הנכון? ומדוע, לכל הרוחות, נודעת חשיבות מיוחדת לזיהויו של תובע שמגיש  בקשה לדחייתו של מועד דיון?

ועניין אחד אחרון. שינוי כמו זה שעושות התקנות החדשות, שיוצר הגבלות על זכות הגישה לערכאות משפטיות, מן הראוי שיעשה בחקיקה ראשית. אלא שחקיקה ראשית היא עניין מאוד פומבי. יש תזכיר הצעת חוק שיש לפרסם, יש את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה שיש לקבל, יש פרסום רשמי של הצעת החוק, יש את ההצבעה בקריאה  ראשונה בכנסת, את הדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ואת ההצבעות בקריאה שניה ושלישית. יש הרבה מאוד שלבים שבהם אפשר להעביר ביקורת, מקצועית וציבורית, על תיקון כזה. מניסיוני האישי כעורך ב"מדרון החלקלק" אני יודע כמה ידיעות מתפרסמות באתרי החדשות המרכזיים בישראל על כל אחד ואחד מהשלבים האלה. הכנת תקנות, מצד שני, היא עניין הרבה יותר סמוי מן העין. למעשה, הפעם הראשונה שבה חייבים לחשוף את התקנות לציבור הוא לאחר חתימתן והפיכתן לחלק מהמשפט הישראלי. בצירוף מקרים מדהים, את התייחסותו לפנייתה של האגודה לזכויות האזרח פותח משרד המשפטים במעין נזיפה על שהאגודה העזה לצאת עם הסיפור הזה לתקשורת.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. יופי של פוסט. אפילו הדיוטית (הדיוטה?) כמוני הצליחה להבין. תודה

  2. אוקי, אני לא תומך בהצעה של נאמן, אבל אני רוצה לדבר על מקרה שקרה לי לא מזמן. נגד אחד הלקוחות שלי הגישו תביעה. התביעה הוגשה בשם שותפות לא רשומה (מה שנקרא על ידי ההמונים כ"עוסק מורשה") כשהיא היתה מזוהה בתור הנתבעת. הלקוחה שלי נדרשה להגיש בקשה (שעלתה כסף, כמובן) למחוק את התביעה כי "עוסק מורשה" הוא לא יישות משפטית. הסיבה? מערכת המשפט קיבלה את התביעה להגשה.

    דברים דומים קרו גם בפרשת הצבי הישראלי (בג"צ 466/05 רייז נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה). כלומר, קורים מקרים שבהם מגישים תביעות בשם גורמים בלי אישיות משפטית.

    • יהונתן,
      התקנות החדשות, כמו שאתה בוודאי יודע, כוללות חמש הגדרות למונח "מספר זהות". שלוש מההגדרות האלה מתייחסות לתאגידים (ישראלים וזרים) ושתיים לבני אדם (תושבי ישראל ושאינם תושבי ישראל). הפוסט הזה עוסק בבני האדם, ואני מודה שטרם שמעתי על אדם שאין לו אישיות משפטית. אני גם מודה שלא חקרתי את העניין לעומק, ואני מעלה את זה כתהייה אמיתית: האם יתכן אדם שאין לו אישיות משפטית משל עצמו (להבדיל מאדם שמצבו מצריך שאפוטרופוס כזה או אחר יקבל החלטות *בשם* אישיותו המשפטית)?

      ואנדר,
      תודה רבה.

    • רועי,
      עוסק מורשה הוא לא תאגיד. לדוגמא, אם אנחנו מדברים על, סתם לדוגמא, דוכן פלאפל בשם "פלאפל אבי", הרי שיש לו מספר "עוסק מורשה" נפרד ממספר הזהות של בעליו, אבל הוא עדיין עסק.

      נכון, אין בן-אדם שאין לו מספר זיהוי, אבל הרבה פעמים (בעיקר בתביעות קטנות) אתה תמצא תביעות שנדחות רק בגלל שנתבע עוסק מורשה ולא מספר זהות.

      אז כן, אין אדם שאינו יישות משפטית. אבל יש בני אדם שמנסים לייצר יישות משפטית יש מאין על ידי כל מיני פיקציות כגון עוסק מורשה; במצב כזה, כן צריך לטפל בכך.

      ברור שאם לאדם אין מספר מזהה כלשהוא, אין בכך כדי למנוע ממנו לפתוח בהליכים; אבל אם אין לו מספר מזהה, ראוי שהוא יקבל כזה בכל מקרה.

      אגב, זה ממש מעצבן שאני חייב להרשם על מנת להגיב אצלך בבלוג.

  3. יהונתן,
    יש בני אדם שאין להם מספר זיהוי. אלה הם בדיוק אותם בני אדם שידפקו מהתקנה החדשה.
    את הבעיה הספציפית שאתה מתאר אפשר היה לפתור באמצעות קביעה שלא ניתן להגיש תביעה בשם או כנגד עוסק מורשה, אלא רק בשם בעל העסק. "פלאפל אבי" לא יוכל לתבוע או להיתבע, אבל אבי יוכל – ואחת היא אם יש לו מספר זהות ישראלי, מספר דרכון זר או אף אחד משניהם.

    לעניין ההערה הטכנית שלך – זה מאוד מוזר. בדקתי במסך ההגדרות של הבלוג, והתיבה ליד ההוראה "כדי להגיב יש להירשם לאתר ולהתחבר למערכת" אינה מסומנת. עם זאת, אני כן דורש הזדהות באמצעות שם וכתובת אימייל. פעם זה לא היה ככה, אבל אני מצאתי שזה יעיל מאוד בהפחתת תגובות ספאם.

  4. פוסט קצת ארוך מדי . לא יותר פשוט לכתוב ששר המשפטים שלנו יכול להעביר שיעורים לשופטי סדום?

  5. לפני החוק עומד שומר סף. אל השומר הזה בא בן כפר ומבקש רשות להיכנס אל החוק אבל שומר הסף אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס…
    http://www.snunit.k12.il/shireshet/kafka.html


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: