פורסם על ידי: רועי רוטמן | 26 בדצמבר 2012

רכישת מקצוע 2

אמא שלי, בהיותה בתו של רופא, רוחשת כבוד רב לעוסקים במקצועו של אסקלפיוס, לידע שרכשו בלימודיהם ועבודתם ולמיומנויותיהם הדיאגנוסטיות. קל מאוד להוציאה מדעתה באמצעות אזכורם של פציינטים שעוסקים, רחמנא ליצלן, בנבירה באינטרנט בניסיון להבין על מה הרופא שלהם חושב שהוא מדבר. אלא שאמי מצויה בדעת מיעוט. יותר  ויותר אנשים מסביבי נוטים לשאול השכם והערב את דעתו של דוקטור גוגל בענייניהם המדיציניים, ושוכחים שדוקטור גוגל חולק את הסמכתו הרפואית עם דוקטור דוגי האוזר. התוצאה של הפרקטיקה הזו היא אנשים שמכניסים לעצמם כל מיני רעיונות לראש, בלי שיש להם את המיומנות הדיאגנוסטית ואת הידע הנדרשים כדי לדעת אם הרעיונות האלה שווים משהו.

כמובן, התופעה הזו אינה תופעה חדשה. כבר לפני מאה שנה תיאר אותה ג'רום ק' ג'רום בספרו "שלושה בסירה אחת", ואת התיאור הזה הבאתי בפוסט שפורסם לפני שלוש וחצי שנים. אלא שג'רום ידע גם להציע פתרון לבעיה, והנה הוא לפניכם בפוסט אורח נוסף פרי עטו. הערה אחת לפני שאעביר את המקלדת לכותב מוכשר ממני לאין ערוך: הקטע הבא מתחיל מיד כשמסתיים הקטע שצוטט באותו פוסט שפורסם לפני שלוש וחצי שנים. טוב תעשו אם תפנו לקרוא אותו בטרם תמשיכו הלאה.

הלכתי אל הרופא שלי. הוא ידיד ותיק שלי והוא בודק לי את הדופק, מביט לי בלשון, ומדבר על מזג האויר (הכל בחינם) כשנדמה לי שאני חולה. חשבתי שאעשה לו שירות גדול אם אלך אליו עכשיו.

מה שרופא רוצה, אמרתי, זה נסיון. ובכן – הוא יקבל אותי. הוא יזכה ליותר נסיון ממני מאשר מאלף שבע מאות חולים פשוטים שלכל אחד מהם רק מחלה אחת או שתיים. הלכתי ישר אליו ונכנסתי, והוא אמר:

"ובכן, מה הבעיה שלך?"

אמרתי לו:

"לא אגזול את כל זמנך בזה שאפר לך מה הבעיות שלי, ידידי היקר, החיים קצרים ואולי תמות לפני שאסיים. במקום זה אגיד לך איזו בעיה אין לי – אין לי צניחה חופשית של הרחם. מדוע אין לי צניחה חופשית של הרחם אני לא יכול להגיד לך, אבל זאת עובדה שאין לי. את כל השאר, לעומת זאת, יש לי." וסיפרתי לו איך הגעתי לגילוי הזה.

הוא הורה לי להתפשט, הציץ  בי ואחז בכוח בשורש כף ידי. אז הכה בחזי כשלא הייתי מוכן (מעשה פחדני לכל הדעות), ותכף אחר כך הוא נגח אותי בצד ראשו. לבסוף התיישב וכתב מרשם, קיפל אותו ונתן לי, ואני שמתי אותו בכיס ויצאתי.

לא פתחתי אותו. הלכתי לבית המרקחת הקרוב ביותר והושטתי אותו לרוקח. האיש קרא בו ואז הושיט לי אותו בחזרה. הוא אמר שהוא לא מחזיק את זה. שאלתי:

"אתה רוקח?"

הוא השיב:

"אני רוקח. אילו הייתי חנות מכולת ומלון דירות במשולב הייתי יכול לספק אותך. בגלל שאני רק רוקח אני לא מסוגל".

קראתי את המרשם, וכך נכתב בו:

1234567890  1 ליטרה סטייק בקר
 1234567890 1 פחית בירה
1234567890                                                 כל שש שעות.
1234567890 1 טיול של עשרה מיל                            כל בוקר.
1234567890 1 מיטה                        בדיוק ב-23.00 כל לילה.
1234567890  ואל תדחוס לך לראש דברים שאתה לא מבין בהם.
-=-

פעלתי לפי ההנחיות והתוצאות היו מוצלחות. אמרתי לעצמי שחיי ניצלו, ועובדה – הם עדיין נמשכים.

תרגישי טוב, @hagaraf

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. "הוא אותי בצד ראשו", חסרה כאן מילה


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: