בשנה הבאה

יאיר לפיד הודיע שבכוונתו להפסיק עם המנהג המגונה של הגשת תקציב דו-שנתי, החל  משנת 2015, ופתאום כולם מרוצים ממנו. אלא שלי יש תחושה שהמהירות שבה ממהרים לקשור כתרים לראשו ולשבחו על הצעד מתחרה יפה מאוד במהירות שבה באו כולם לקטול אותו על שהתבלבל בין דולציניאה לרוסיננטה. אנסה להסביר.

-=-

סעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה קובע שיש להגיש תקציב חד-שנתי. באפריל 2009, כשבוע לאחר השבעת ממשלתו הרעה הקודמת של בנימין נתניהו, חוקקה הוראת שעה שתיקנה את חוק היסוד ואיפשרה להגיש תקציב דו-שנתי ל-2009/10. ביוני 2010 הוארך תוקף הוראת השעה כך שניתן יהיה להגיש תקציב דו-שנתי גם ל-2011/12. הארכה דומה, ביחס ל-2013/14, לא ניתנה מעולם. הממשלה הקודמת אישרה אמנם הצעת חוק שיזם שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, לפיה תקציב המדינה יהפוך באופן קבוע (להוציא בשנת בחירות ובמקרים מיוחדים) לתקציב דו-שנתי, אבל העניין לא הספיק להגיע לכנסת. למעשה, לממשלה ולכנסת אין כרגע סמכות פורמלית להגיש ולהעביר תקציב דו-שנתי ל-2013/14.

ובכל זאת, תקציב דו-שנתי כזה יוגש גם לשנות התקציב 2013/14 (אני מניח שיעבירו מהר-מהר הוראת שעה נוספת). הגשה של תקציב דו-שנתי כזה בניגוד לעמדת שר האוצר היא, איך לומר, לא סבירה. מכאן, שלפיד מתכוון לפעול להארכת הוראת השעה לתקופה נוספת, כשהוא אומר "את התקציב הבעייתי, זה שכולם מפחדים ממנו ושנתניהו לא העז להציג לכנסת או לציבור, נעביר כתקציב דו-שנתי. אחרי זה נראה. אולי לא נאריך את הוראת השעה החדשה, אולי כן, אולי נהמר על זה שהציבור כולו עסוק בלשחק לי בפייסבוק וישכח שהבטחתי גם משהו מהותי".

ועוד דבר, שאני לא בטוח אם הוא יותר צורני או יותר מהותי. הכלל שתקציב מוגש מדי שנה הוא כלל שקבוע בחוק יסוד. חוק יסוד אמור להיות משהו שאתה לא משחק איתו כל שנה-שנתיים, בוודאי שלא בלי דיון ציבורי אמיתי. קצת כבוד למשפט החוקתי, אם אפשר.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.