פורסם על ידי: רועי רוטמן | 30 ביולי 2013

הניגון המוזר של הלב

הורות היא עניין מפתיע. כל יום קורה משהו שההורה – הטרי יותר או הטרי פחות – לא לגמרי מוכן לקראתו. לפעמים זה משהו גדול ולפעמים זה משהו קטן. והלב מתמלא עוד קצת.

לקחתי היום את שירה לשיעור השחיה השבועי שלה. אחרי השיעור עשינו את מה שאנחנו עושים מדי שבוע, והלכנו לקנות כדור שוקולד בשוק האיכרים בנמל תל אביב. מחוץ לשוק עמדו עלמה ועלם, היא עם מקרופון בידיה והוא עם גיטרה בחיקו, ושרו שירים. התיישבנו על כסאות שהיו פזורים שם, קנינו משהו לשתות, והקשבנו למוזיקה. שירה רקדה קצת, אני תופפתי על הברכיים. לא דיברנו יותר מדי. היה כיף. היה אולי הדבר הכי כיפי שעשיתי בחודשים האחרונים. ופתאום היה לי קליק בראש והבנתי שלא הייתי מוכן להפתעה המהנה הזו, והלב התמלא עוד קצת.

-=-

איש-איש על פי יכולתו, איש-איש על פי צרכיו

איש-איש על פי יכולתו, איש-איש על פי צרכיו

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.


Responses

  1. מסוג הרגעים האלה ש… נו, מה שאמרת, בדיוק.
    ומלבד זאת אני סבורה ששירה הורסת.

  2. בדיוק. וההפתעות האלה קורות כל כך הרבה עם דברים יצירתיים: מוסיקה, ציור, ריקוד… פתאום הילדה שלך מתלהבת או נהנת ואת/ה גם נהנה מזה שהיא נהנית וגם מזה שאתם נהנים יחד, והכיף כפול.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: