פורסם על ידי: רועי רוטמן | 26 בדצמבר 2014

מה ישראלי בעיניך?

בשבועיים-שלושה האחרונים מלאו שלטי החוצות קמפיין חדש, "שישי ישראלי". הקמפיין הזה מציג הקידוש בערב שבת כתמציתה של הישראליות, הדבר שאליו כולנו מתנקזים בסוף השבוע ושהופך אותנו לקבוצה אחת, לישראלים. הקמפיין הזה דוחק אל מחוץ למחנה את כל אותם ישראלים שאינם עורכים קידוש. אני, למשל, ישראלי כזה.

מבחינתי, קידוש הוא חלק מהחוויה הצבאית. בצבא נדרשתי להגיע לארוחות השישי בטירונות ובקורס הבסיסי הארוך במיטב מחלצות האל"ף שלי, ובמהלך הקידוש לקום ממקומי ולשים כומתה לראשי. כשהגעתי לבסיס הקבע שבו שירתתי, הפקודה התחלפה במוסכמה שמופעל לחץ חברתי מובהק להתיישר עמה. לקח לי כמה חודשים, אבל בסוף הצלחתי להתמודד עם הלחץ הזה ועם הציפייה שאקום ואשתתף בקידוש, והתחלתי להישאר ישוב על מקומי כשנערך הקידוש ולהמתין בסבלנות לסופו ולתחילת הארוחה. הלחץ החברתי הזה זכור לי היטב, וכמותו זכור לי גם האפקט המדיר של העמידה בו ושל הבחירה להישאר לשבת. הקמפיין של "שישי ישראלי" מזכיר לי יותר מכל את התחושה ההיא. וכמובן, אין פלא שהאסוציאציה הראשונה שלי היא זו הצבאית. הרי גם צה"ל נתפס כזיקוק של הישראליות, למרות שגם צה"ל אינו מכניס אל דל"ת אמותיו חלקים נרחבים מאוד מהישראלים.

קידוש הוא רק דרך אחת מני רבות לסגור את תזזית השבוע ולפתוח את מנוחת השבת. יש אנשים שבחרו בדרכים אחרות, והם אינם פחות או יותר ישראלים בשל כך מאלו שעבורם כלו השמיים והארץ וכל צבאם. לי, למשל, יש קידוש אחר.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

 


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: