פורסם על ידי: רועי רוטמן | 28 בינואר 2016

בדרך הביתה

בתחילת 2010 היה לי הרבה פחות טוב בחיים. עבדתי במשרד עורכי דין נורא ואיום עם בוס מנוול ושנאתי כל בוקר שבו קמתי כשאני צריך ללכת לעבודה. שנאתי כל רגע שבו הייתי במשרד וסיימתי כל יום עבודה כשאני מתוסכל, אומלל ולעתים מושפל. השיחה שבה פיטרו אותי (בלי שימוע) מהמשרד המחורבן הזה היתה, בלי שום ספק, הרגע הכי מאושר בעבודה שלי שם.

באחד הערבים יצאתי ממש מדוכא מהמשרד. עליתי על האופניים והתחלתי לדווש הביתה בחצי כוח. תוך כדי רכיבה האזנתי ל-88fm. כשעמדתי ברמזור מתחת למגדלי עזריאלי וחיכיתי לירוק, התחיל להתנגן פתאום שיר שלא הכרתי, מפיה של זמרת שאני מאוד אוהב. חיכיתי וחיכיתי, ועוד לפני שהאור התחלף, היא פתאום הזכירה לי שאני בדרך הביתה, ואני התחלתי לדמוע בשילוב של יאוש גמור ושמחה פראית.

עד היום אני לא יודע מה המלים של השיר. אני  זוכר בעל פה את שתי השורות הראשונות ואת הפזמון, וזה כל מה שמשנה לי. בסוף עוד יהיה לנו טוב.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: