פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 22 במרץ 2019

מטבע עובר לסוחר

אתמול בערב ראיתי, באיחור קל, את התחקיר של "המקור" על האסון בנחל צפית בשנה שעברה. בתחקיר, כמו שכבר כולם הזכירו השבוע, נשמע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך פגישה עם ההורים השכולים כשהוא מחלק להם טיפים להתמודדות עם אבל ומשתמש בדימוי שהוא, איך לומר, בעייתי קצת בהתחשב בנסיבות. ההתבטאות של נתניהו העסיקה את הפינה הקטנה שלי באינטרנטים לא מעט, ואין לי מה להוסיף על הדיון באטימותו של האיש ובחוסר היכולת שלו לראות את בני האדם שיושבים מולו. אני רוצה להתייחס דווקא להקשר שבו נתניהו משלב את הדימוי הזה בשיחה:
-=-
-=-
-=-
-=-
נתניהו שולף את הסיפור על אמרת הכנף של אביו כדי להתחמק מניסיון של ההורים השכולים ללחוץ עליו להבטיח להם שיקים ועדת חקירה לבדיקת האסון. הוא לא רוצה לתת להם תשובה, אז הוא משתמש בטרגדיה האישית שלו כבמעין חרוז זכוכית נוצץ שיסיח את דעתם הקלה של פשוטי העם. הוא אפילו לא חושב על זה. הוא פשוט שולף. אחרי רגע, כשההורים מתעשתים ואומרים לו (באמת בנימוס מעורר הערכה בהתחשב בנסיבות) שזה לא הביטוי הכי מוצלח בעולם, הוא לא מתנצל לרגע. הוא פשוט אומר "כך הוא אמר". נתניהו כלל לא רואה את הבעיה באופן שבו הוא גייס את הטרגדיה האישית שלו כדי להרוויח איזה סנטימטר וחצי של מרחב תמרון (ומול מי, למען השם, הוא מנסה להרוויח את הסנטימטר וחצי הזה). הוא גם לא רואה שום בעיה באמירה הקונקרטית, שהרי הוא בסך הכל מצטט את אביו (ומי יכול להתווכח עם המתים?).
-=-
-=-
-=-
בסיפור הזה מקופל כל כך הרבה מאישיותו של נתניהו. היעדר היכולת לקחת אחריות על מעשיו, היעדר היכולת לקחת אחריות על מעשיהם של בני משפחתו, חוסר העניין המופגן שלו באנשים שאינם הוא והרצון שלו להפוך כל סיפור לסיפור שסובב סביבו. וכמובן, השימוש החוזר ונשנה של נתניהו במותו של אחיו לטובת מטרותיו הפוליטיות. נתניהו מעולם לא היסס להשתמש במותו של יוני נתניהו, בשום סיטואציה ובשום מקרה. הוא הזכיר את הסיפור הזה פעם אחר פעם, בהקשרים מוצדקים יותר – ובהקשרים מוצדקים הרבה פחות.
-=-
-=-
-=-
דבר נוסף שקרה אתמול בביצה הפוליטית המטומטמת שבה אנחנו חיים הוא מערכון מטומטם ב"ליכוד טי.וי.", שבו נכללה בדיחה מטומטמת על חשבון נסיבות פציעתו של אמנון אברמוביץ' במלחמת יום כיפור. הבדיחה המטומטמת הזו (ואני מצטער שאני חוזר על התואר הזה שוב ושוב, אבל אתם הרי יודעים שהכל מטומטם) גררה ביקורת נרחבת על הליכוד ועל אלירז שדה שסיפר אותה (כלומר, שהקריא אותה מהפרומפטר), ובתגובה החל הימין להזכיר את צביעותו של השמאל שמתרעם על הבדיחה הטפשית הזו, אבל יודע להתייחס למותו של יוני נתניהו כדי לנגח את נתניהו, לעתים תוך שימוש בהומור סר טעם. אלא שיש הבדל בין הדברים, כמו שיודע כל מי שקרא את שלוש הפסקאות הראשונות של הפוסט הזה וצפה בסרטון הקצר ששולב ביניהן. כששואלים את אמנון אברמוביץ' לפרשנותו הפוליטית על אירועי השעה, אברמוביץ' לא מתחיל את תשובתו במשפט שמזכיר את פציעתו ולא ממשש את צלקותיו כדי להבהיר בכך לציבור "תראו אותי, נפצעתי במלחמה, אני יודע על מה אני מדבר". מצד שני, כשהורים שכולים שואלים את נתניהו האם בכוונתו להקים ועדת חקירה שתבדוק את אסון נחל צפית, הוא ישר שם את אחיו על השולחן כדי לחמוק מתשובה. אם בנימין נתניהו רוצה שהציבור בישראל יתייחס בכבוד למותו של יוני נתניהו, טוב יעשה אם יספק לציבור הישראלי דוגמה אישית, ויתחיל להתייחס אליו בכבוד בעצמו.
-=-
-=-
ותודה לנמלת ניסוי
ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: