פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 21 באוקטובר 2015

בחזרה לעתיד

2015

היום, ה-21/10/2015, הוא היום בעתיד שאליו נוסע מרטי מקפליי ב"בחזרה לעתיד". לצערנו כולנו, היום הזה הגיע ובעולם אין סקייטבורדים מעופפים. מה שכן יש בעולם, וגם זה מצער, זה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמחייתו על הפצת הפחד, השנאה והאלימות. שלושים שנה היו לאנושות לעבוד על סקייטבורדים מעופפים, ומה שהיא הצליחה לעשות זה בנימין נתניהו. מדכא.

"בחזרה לעתיד" הוא לא היקום הקולנועי היחיד, כמובן. יש עוד עולמות שהומצאו, וגם בהם יש תאריכים שיום יבוא ויגיעו בעולם האמיתי. וכשהתאריכים האלה יגיעו, אנשים יסתכלו סביבם וישוו, גם אם בבדיחות הדעת, בין העולם שבו הם חיים לבין העולם שבסרט.

ביקום של סדרות הטלוויזיה והסרטים של סטאר-טרק, בשנת 2063 מצליח המין האנושי, אחרי מלחמות עולם ושואות נוראיות, לפתח שיטת הנעה מהירה מהאור. הנה לכם פיתוח טכנולוגי ראוי, לא סתם חת'כת קרש בלי גלגלים. אבל זה לא העיקר. בשנת 2063 מביא הניסוי בשיטת ההנעה הזו לנחיתתם בכדור הארץ של בני כוכב וולקן. וזה כבר באמת משהו לצפות לו ולקוות לו. כי בינינו, מה יותר חשוב: סקייטבורד מרחף או לחיות חיים ארוכים ולשגשג?

-=-

ומלבד זאת, ולשם זאת, אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 22 בספטמבר 2015

שקט ז'

 

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 1 בספטמבר 2015

Take your time, don't hurry

מדי ערב אנחנו שרים לשירה שלושה שירים לפני השינה. הערב, בזמן ששרתי לה את השיר הראשון (כמו תמיד, זה היה "עין גדי"), היא עצרה אותי, ביקשה שאפסיק לשיר ואמרה שמעכשיו היא לא רוצה שנשיר לה לפני השינה. כששאלתי אותה בתמיהה למה, היא השיבה: "כי כבר גדלתי וזה קצת משעמם אותי" והלב שלי טיפה נשבר. אבל אז שאלתי אותה אם אולי בכל זאת היא רוצה עוד שיר אחד. היא חשבה רגע ואמרה: "כן. את השיר של ג'רמי. ותגיד לי בבקשה מתי מגיע הקטע שג'רמי בוכה".

אני חושב שסך הכל הולך לנו טוב עם זאתי. ראשון בספטמבר שמח.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 11 באוגוסט 2015

החוק היבש

-=-

"כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי-שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל לשבור שבר. עם זאת, כשם שאין אנו בוחנים את תבונת החוק כך אין אנו שמים עצמנו במקום המחוקק. תפקידנו הוא לבדוק את חוקתיות החוק. אקדים ואומר: לאחר בחינת הוראותיו של פרק ד' בחוק מסקנתי היא כי למעט פרק הזמן המרבי לשהייה במרכז, צולח פרק ד' – לעיתים בקושי – את מבחני פסקת ההגבלה."

-=-

זו הסיפא של סעיף 57 לפסק דינה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, פסק דין שאישר את רוב-רובו של חוק המסתננים, אבל צמצם במעט את האפשרות לכלוא אותם ללא משפט לשנה. הנשיאה נאור והאזרחית מרים נאבקות פה, וידה של הפורמליסטיקה המשפטית על העליונה. לו רק היתה הנשיאה נאור זוכרת שהמחוקק נתן בידה את הכוח לשעות מפעם לפעם לתחינותיהם של האזרחים. לו רק היתה מזכירה האזרחית מרים לנשיאה נאור את סמכותו של בית המשפט העליון לפסוק, במקרים המתאימים, גם סעד שחורג ממשורת הדין. לו היו שתיהן זוכרות שהחוק הוא לעתים חוק רע, שמצווה לא להצמד אליו, שאסור לפסוק לפיו, שאסור רק למלא את פקודתו.

אבל החוק היבש הוא החוק היבש, ואין הוא נרטב אף פעם (אפילו לא מדמעה של ילדה).

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 7 באוגוסט 2015

שירת העשבים

דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו.

יש את העשב שדוקר הומואים שצועדים ברחובות העיר ויש את העשב שקורא להומואים האלה "בהמות" ו"תועבות". יש את העשב שמקים מחנה ריכוז לשחורים ויש את העשב שצועק שהאפריקאים הם סרטן. יש את העשב ששולח לי תגובה לבלוג ומאיים עלי שהוא יודע איפה אני גר ויש את העשב ששולח תגובה שאומרת שצריך לירות לכל המסתננים בראש וחבל שאמא שלי לא התאבדה לפני שילדה אותי. יש את העשב שרוצח ראש ממשלה, ויש את העשב שרק הראה שאפשר. יש את העשב שנכנס לבית תפילה ויורה בעשרות מתפללים למוות, יש את העשב שקורא כיכר על שמו של היורה ויש את העשב שכותב על "תורת המלך" ועל "ברוך הגבר". יש את העשב ששורף ילד בן שנה וחצי בעודו ישן ויש את העשב שאומר שילדים נשרפים בגלל תפישות של שמאל רדיקלי. יש את העשב שגוזל קרקע של חברו ובונה עליה בית ויש את העשב שעומד על גג אותו בית ומשלהב את ההמון. ההמון הזה, כמובן, אינו המון. לכל עשב ועשב בו יש שירה מיוחדת משלו, כאמור. אלה קוראים מוות לערבים ואלה קוראים מוות לבג"ץ. יש את העשב שקורא לי "מוסר" ו"בוגד", ויש את העשב שאומר שאנשים כמותי הם חיידק טורף שפוגע במוח. יש את העשב שקורא למרוד במדינת בג"ץ ויש את העשב שקורא לעלות על בית המשפט עם D-9. יש את העשב שלא מוכן להשכיר דירה לערבי ויש את העשב שלא מוכן להשכיר דירה להומו. יש את העשב שחושב שבזמן לחימה אפשר לאנוס את נשות האויב ויש את העשב שחושב שצריך להרוג את ילדי האויב לפני שיגדלו. יש את העשב שסבור שעשבים כמותו לא צריכים להינשא לערבים ויש את העשב שסבור שעשבים כמותו לא צריכים לדקור יהודים (זה אותו עשב, רימיתי). יש את העשב שמגיע לסמל מכוניתו של ראש הממשלה ויש את העשב שמאיים ליטול את תעודת הזהות מהערבים אזרחי ישראל. יש את העשב ששולח את יריביו הבוגדים לעזה ויש את העשב שסתם שולח אותם הביתה (אבל לא באוטובוסים).

ביבי2

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו הרעה של בנימין נתניהו.

 

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 5 ביולי 2015

סיסטרהוד

לפני שנה ומשהו, כשהתחלנו לספר לסובבים אותנו שאחת שיודעת בהיריון, אמרו לנו שנתכונן לתקופה לא קלה עם שירה, שבטח תרגיש קצת קנאה ואיום על מעמדה כבת יחידה ונכדה בכורה. תהינו אם כדאי להתחיל להכין את שירה, אבל הבנו שזה קצת מוקדם מדי. אמרו לנו שכדאי לחכות לזמן שבו הבטן ההריונית תהיה ברורה, כי אז זה יתחיל להיות מוחשי ושירה תתחיל להרגיש את הלחץ והקנאה. הלידה התקרבה, ואז התחילו להכין אותנו לרגרסיה שבוודאי תתרחש כששירה תמצא את עצמה עם אחות קטנה ככה פתאום. ואז נעמה נולדה, ואמרו לנו "תיכף זה בא, תתכוננו". עשינו מה שאמרו לנו, והתחלנו להתכונן. כשביקשנו קצת יותר פרטים, אמרו לנו "תיכף נעמה תתחיל לזחול ולנסות לקחת דברים של שירה, ואז זה יגיע".

לשירה יש בובה שקוראים לה פרונת. זו בובה בצבעי ירוק-כחול שיש הטוענים שהיא בצורת כלב, אבל אנחנו קראנו לה פרונת, אז היא פרה (והרי איפה תמצאו כלב בצבעי ירוק-כחול?). ההורים שלי נתנו לשירה את פרונת עם לידתה, ונדמה לי שמאז שחזרה הביתה ממחלקת היולדות היו בערך שלושה או ארבעה לילות, במצטבר, שבהם היא לא נרדמה מחובקת עם פרונת. מכל החפצים בבית, די ברור שאין שום דבר שחשוב לשירה כמו שפרונת חשובה לה. ולכן, קשה להפריז בהתרגשות שאחזה בנו לפני כמה שבועות, אחרי שנעמה כבר התחילה לזחול ולרצות דברים של שירה, כשראינו את שירה מציעה לנעמה את פרונת כדי שתנחם אותה בבכייה.

-=-

אנחנו עדיין מחכים לרגרסיה שתאחז בשירה בקנאתה הרבה לאחותה. במקום הרגרסיה הזו, אנחנו מקבלים תצוגה מעוררת השתאות והתפעמות ודמעות של אחות גדולה שאוהבת מאוד את אחותה הקטנה ומראה בדברים קטנים, מהממים בבגרות שיש בהם, באיזה רצון ובכמה שמחה היא קיבלה את נעמה למשפחה. ונעמה (שזו הופעת הבכורה שלה בבלוג, תהיו נחמדים אליה), כל כך דומה לשירה ושונה ממנה כל כך, היא מבינה את זה ואוהבת את אחותה ושמחה בה בחזרה. כי כשאחותך הגדולה כזו נהדרת, אין לך ברירה: את מאמצת את הדוגמא והופכת לנהדרת בעצמך ובזכות עצמך.

שירה עם נעמה

נהדרות

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 16 ביוני 2015

תרגישו כמו בבית

אספרנסה אחד בנה לו בית ותלה בו אריח שנכתב עליו:

ברוכים הבאים לבית הזה.

פמה אחד בנה לו בית ולא טרח לתלות בו אריחים עם כתובות.

אשבעל אחד בנה לו בית, וכמקובל הזמין לו כמה אריחים עם כתובות, ותלה אותה אותם בכניסה כך שניתן לקרוא את הכתובות לפי הסדר. על האריח הראשון נכתב:

ברוכים הבאים לבית הזה.

על השני נכתב:

הבית קטן, אבל הלב רחב.

על השלישי נכתב:

כשבא אורח, הלב שמח.

על הרביעי נכתב:

אנחנו עניים בממון,

אך לא בכוח הרצון.

על החמישי נכתב:

שלט זה מבטל את כל הקודמים.

עוף מכאן, כלב

-=-
ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 4 ביוני 2015

סבא כיבוש

הכיבוש בן 48, וכבר יש לו נכדים.

-=-

ספר העובדות העולמי של ה-CIA כולל, בין היתר, נתונים על הגיל החציוני שבו הופכות נשים במקומות שונים בעולם לאמהות בפעם הראשונה. בגדה המערבית, הגיל הזה עומד על 20. המשמעות היא שמחצית מהנשים בגדה המערבית הופכות להיות אמהות בפעם הראשונה לכל המאוחר בגיל 20. הנתון הזה כולל גם את האוכלוסיה היהודית בגדה. מהעובדה שבישראל הגיל החציוני שבו הופכת אישה לאם לראשונה הוא 27 ומכיוון שברצועת עזה הוא 19, אני חושב שאפשר להניח שבקרב האוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית הגיל הזה קרוב יותר ל-19 מאשר ל-20.

המשמעות של הנתון הזה פשוטה: יש סיכוי מצוין שיש לא מעט נשים שנולדו אחרי ה-5 ביוני 1967 שהן היום סבתות לילדים שחלקם יכולים כבר להיות בני 10. חלק מהילדים האלה יעצרו ויועברו לחקירת כוחות הביטחון עוד לפני שהכיבוש יהיה בן חמישים. הם הדור השלישי שנולד לתוך חיים של כיבוש, שלא יודע מציאות אחרת.

-=-

ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 3 במאי 2015

יציבות

יוצאי אתיופיה מפגינים היום ברחובות תל אביב במחאה על היחס הרע שלו הם זוכים מממשלת ישראל. זה גרם לי לקרוא קצת על עליית יהדות אתיופיה לישראל, וכמה נקודות מעניינות שמצאתי נושאות דמיון מסויים לדברים שקורים גם היום. הדמיון הזה נעוץ בעובדה שבעולם שבו אנו חיים, יש כמה דברים קבועים שנוטים שלא להשתנות כל כך מהר.

-=-

בשנות השבעים היתה עליה בלתי לגאלית(!) של יהודים אתיופיים לישראל. מדינת ישראל לא הכירה ביהדותם, אז הם נאלצו להיכנס לישראל במסווה של צליינים נוצרים. שר הפנים דאז, יוסף בורג, לא אהב את זה, אז הוא הוציא צווי גירוש. בתגובה, הרב עובדיה יוסף פרסם פסק הלכה שמכיר ביהדותם של יהודי אתיופיה, ובתגובה לתגובה דאגו שר הפנים ושר הקליטה להזמין דו"ח מקיף שיסביר למה יהודי אתיופיה בעצם אינם יהודים. כבר כאן אנו למדים שזה כבר יותר מארבעים שנה ששרי פנים בישראל יציבים בדעתם שיש לגרש מכאן מהגרים אפריקאים. אבל יש עוד.

ב-1977 המפד"ל מאבדת את משרד הפנים. שלמה הלל מחליף את בורג, ומביא להחלת חוק השבות על יהדות אתיופיה. ישראל ואתיופיה מגיעות להסכם איחוד משפחות במסגרתו יעלו לישראל 150 איש. אלא שההסכם מתפוצץ כשמשה דיין, שר הביטחון, חושף את העובדה שישראל מחמשת את אתיופיה ובתגובה האחרונה מנתקת איתנו את היחסים הדיפלומטיים.

בשנות השמונים היו שני מבצעי עליה גדולים. הראשון, "שובו אחים" היה מבצע עליה רגלי גדול, שבו יהודים אתיופים הלכו ברגל לסודאן, ומשם המשיכו, מי ברגל ומי בים, לישראל. המבצע הזה נקטע כשלסודאנים נמאס לשתף איתנו פעולה (מבצע "משה" המפורסם היה מבצע אווירי להעלאת חלק מהיהודים שנתקעו במחנות מעבר סודאניים במסגרת "שובו אחים"). לא ברור איך סודאן הסכימה לעניין הזה. יתכן שהעובדה שבאותה תקופה משה דיין כבר לא היה שר הביטחון קשורה לזה שלא היה מי שיפלוט פליטות פה שיסבירו את העניין.

בסוף האייטיז חודשו היחסים בין ישראל לאתיופיה, והחל מבצע "שלמה". תתפלאו בוודאי לשמוע שגם אז יצא איכשהו שנשק ישראלי מוצא את דרכו למדינה אפריקאית שסועת קרבות. והנה, אנו נזכרים שוב ביציבות השימוש שעושה ישראל בסחר בנשק כדי לקדם את מה שהיא חושבת שהוא האינטרס שלה. אבל יש עוד.

-=-

בימינו אנו, נראה שסחר בנשק ישראלי עדיין משחק תפקיד חשוב בתנועת מהגרים ופליטים בין אפריקה וישראל. מעניין לציין עם זאת שבעוד שהכיוון בו זורם הנשק נותר כשהיה לפני שלושים שנה, בימינו הוא נועד לאפשר דווקא תנועה הפוכה של מהגרים ומבקשי מקלט.

-=-

ומלבד זאת אני סבור, שוב ועדיין, שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו. מכיוון שאני מאמין בכך שיש בעולם שבו אנחנו חיים כמה דברים קבועים שלא נוטים להשתנות כל כך מהר, אני לא חושב שיש טעם להמתין ולראות איך תראה הממשלה הזו. היא תהיה רעה, וכבר מעכשיו צריך לפעול להחלפתה.

« Newer Posts - Older Posts »

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: