פורסם על ידי: רועי בר-און רוטמן | 3 בנובמבר 2009

געגוע לימים ארוכים

אדם צובר זכרונות כמו נמלים
בחדשי הקיץ.
בחדשי הקיץ כמו חגב
בעת הקיץ – ויש שאדם שר.

פורסם בהשירון | תגים: , , , ,

«
»

תגובות

  1. נראה לי שהצלחת לצאת בשלום מהעיסוק הזה בקודש הקודשים של היצירה העברית.
    ופנייה לציבור: למה וולך מדברת על חגב בעוד שבמשל הידוע בדרך כלל מדובר על הצרצר?

    By: יפתח on 3 בנובמבר 2009
    at 12:12

    להגיב

  2. "לצאת בשלום" – הכוונה היא לכך שהפוסט נופל במתחם הסבירות?

    By: רועי רוטמן on 3 בנובמבר 2009
    at 12:18

    להגיב

  3. זה אומר שהצלחתי ליהנות למרות רמת החרדה הגבוהה

    By: יפתח on 3 בנובמבר 2009
    at 12:30

    להגיב

  4. הקפיצה משיר לשיר מבלבלת, כל הזמן מתנגן בראש גם השיר הכתוב, אבל איזה אוסף מעולה עשית פה.
    זה בלוז תחילת החורף.

    By: רוני on 3 בנובמבר 2009
    at 12:54

    להגיב

  5. רוני,
    כן, אני יודע שהקפיצות האלה בעייתיות. לצערי, זו רעה שקוראי הבלוג יצטרכו להמשיך ולהתמודד איתה, כי את הפוסטים האלה אני כותב בעיקר בגלל התענוג שמסיבה לי כתיבתם. אולי הידיעה שאני מקפיד שלא יהיה יותר מפוסט אחד בסגנון זה בשבוע תנחם אותך מעט.

    By: רועי רוטמן on 3 בנובמבר 2009
    at 20:02

    להגיב


כתיבת תגובה

קטגוריות