הירארכיה

בחמישה באוגוסט 2009 נהרג בתאונת אימונים ברמת הגולן סמל אוריאל פרץ ליברנט, בן 21 במותו. הטנק שעליו פיקד התהפך בעת אימון במסגרת קורס מפ"ים-מג"דים, כשניסה לעלות על גשרון. ראשו של ליברנט היה מחוץ לגוף הטנק (כפי שדורשות פקודות הצבא ממפקד הטנק), הוא לא הספיק לבצע את תרגולת הכניסה לתוך הטנק, נפגע קשה ומת.

רס"ל (מיל') אסף וקסמן נהרג בתאונת אימונים בשנים-עשר בנובמבר 2007. פלג גופו העליון היה מחוץ לנגמ"ש בו נסע. כשהנגמ"ש התהפך, ווקסמן נפגע קשות, ולאחר מאמצי החיאה ארוכים נקבע מותו. בן 28 היה.

בעשרים ושניים באוקטובר 2008 המריא מטוס אימונים מדגם "צוקית" מבסיס חיל האוויר שבחצרים. כחצי שעה אחרי כן, התרסק המטוס בשטח אימונים באזור צאלים. שני אנשי הצוות, פרח הטיס כרמי אילן והמדריך סרן מתן אסא נהרגו. אילן היה בן 19, אסא בן 24.

איש לא פתח  ישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בדקת דומיה לזכרו של ליברנט.  אף שיעור לא הוקדש בהוראת שר החינוך לוקסמן ולמשפחתו. ראש הממשלה לא התראיין בגלי צה"ל ולא אמר שמותו של אילן הוא טרגדיה במימדים תנ"כיים. אף אתר חדשות מוביל לא הקדיש עמוד מיוחד של "ספר הספדים" של גולשיו לזכרו של אסא. וזאת, על אף שמותם טרגי, עצוב ומיותר לא פחות ממותו של סרן אסף רמון, בן 21, שמטוס ה-F16 שהטיס התרסק שלשום, שלושה-עשר באוגוסט 2009, בדרום הר חברון.

אפשר לענות לי ולומר שמותו של אסף רמון מצטרף למותו של אביו ויוצר בכך טרגדיה משפחתית כבדה במיוחד. יתכן. העובדה היא שלא אמרו לנו דבר על משפחותיהם של ליברנט, וקסמן, אילן ואסא ועל הטרגדיות שפקדו אותן בטרם איבדו את יקיריהן. משפחות אלה תמשכנה להסתפק ביום הזכרון לחללי צה"ל. על יקיריהן לא נאמר שמותם הוא יום אבל לאומי.